פרשנות מצטטת על שמואל א א:כה

וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ אֶת־הַפָּ֑ר וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־הַנַּ֖עַר אֶל־עֵלִֽי׃

מגלה עמוקות

ג' מצות נצטוו הנשים סי' (משלי לא) שקר ה"ח"ן והבל היופי אשה יראה י"י היא תתהלל קשה מלת היא מיותרת אבל על מלת ה'ח'ן קאי שהיא ה"דלקה ח"לה נ"דה בהגהות מיימוני מביא חנ"ה נקראת כן ע"ש שהיתה שלימה בכל ג' מצותיה ח"לה נ"דה ה"דלקה לפי שקלקלה בג' קיטרין של אדם כי (ויקרא יז) הדם היא הנפש לפיכך תלקה בחדרי בטנה כי (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים מחסרין הנפש היא קלקלה ברוח וגרמה שתצא (תהלים קמו) רוחו ישוב לאדמתו וגרמה לקלקל עיסתו שהוצבר עפרו כמ"ש במדרש משל לאשה שמקשקשת עיסתה במים ומגבהת ונוטלת חלתה מבינתים שרה גלגול חוה תקנה שלש אלו דהיינו נר דלוק ברכה מצויה בעיסה ענן קשור על פתחה לתקן פתחי נדה שקלקלה בז' הקפות של נחש (בכורות) עיבורה לז' שנים (שבת ל) היא כבה נרו של עולם (משלי כ) נר אלקים נשמת אדם לכן צריכה להדליק נר בשבת כי אז נר של נשמות דולק נשמה יתירה. סוד מג"ן בר"מ על חלה אתמר רזא דמלה סנהדרין היו יושבין כחצי גורן עגולה קטנה כ"ג סנהדרי גדולה ע' נרמזה כ"תרומות ג"רן כ"ג כ"ן הרימו הרי ע' שניהם יחד עולים מנין מג"ן (חבקוק ב) י"י בהיכ"ל ז"ש ג"ץ היוצא מתחת פטי"ש שהוא בגי' חנו"ך מטטרו"ן עם הכולל שכולל מלאכ"י ר"חמים ובקליפה ג"כ שעטנז ג"ץ ר"אשית ע"ריסותיכם ת"רימו ח"לה ר"ת בגי' קליפ"ת נג"ה שהוא ראשית ששיריה ניכרין שמחוייבין ישראל להרימה מתוך הקליפות שממנו השפיע לחיצונים רק תרומה לי"י שתבא בתוך הקדושה כתרומת גרן כן תרימו אותה הוא גרן האטד גלגול ערבו"ת שם זווג הנשמה ונפרד משם דכר ונוקבא ר"ת ראשיה ע"ריסותכם ת"רימו ח"לה בגי' ערבו"ת אח"כ באו ג' נשים ותקנו כל א' חנה תקנ' נדה (שמואל א א) ופניה לא היו לה עוד פנים שלמט'. צרפית תקנה חלה. שונמי' תקנה נר ושמן ושלשתן ילדו מסטרא דנוקבא שסודם ש"יח ש"מואל י"ונה ח"בקוק גם יצחק היה מסטרא דנוקבא כעת חיה ולשרה בן לכן מבעתותא דשכינתא פרחה רוחה חוה ילדה הבל ולא היה בדמותו של אדם הראשון לכן נהרג גם שמואל (שם) ויביאו את הנער אל עלי שכמעט שהרגו וכן יונה וכן שונמית (מלכים ב ד) את חובקת בן:
שאל רבBookmarkShareCopy