פרשנות מצטטת על שמואל א ב:ד

הרשים שבכם חביבין כו'. הכוונה שלכאורה יחשב היות העני רחוק משתקובל שועתו אל אלהים כי במה יקדם ה', כי אין לאל ידו לקדם בעולה וזבחים ומעשה הצדקה וכיוצא, ולא עוד אלא שנראה כי נסתרה דרכו מה' אחר שאין ה' נותן לו די מחסורו, ולפי האמת זו אינה ראיה שפעמים הצדיק בצער בעולם הזה לסבות ידועות ותעל שועתם אל האלהים להטיב להם וכמו שאמרו ז"ל (חולין פו, א) צדיקים לאחריני מהני לדידהו לא מהני, ואמרו (שם) בת קול יוצאת ואומרת כל העולם נזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, לכן אמר שהרשים חביבים לפני ה' כאליהו שאף שהיה מצטער במזונותיו שפעם הוצרך לאשה אלמנה לכלכלו, ופעם לעורבים, עם כל זה היה מועיל להשביע כל העולם בתפלתו על הגשמים, וכדי שלא יחשב היותו בלתי חביב מאד מאחר שהוצרך לשום פניו בין ברכיו נראה שהוצרך להצטער בתפלתו וזה יורה על היותו בלתי נאהב למעלה, לכן אמר כי זה לא היה משום צער אלא לרמוז לזכות הברית, ולפי שיש מי שמלבד עניותם הם נכנעים ביד אחרים ומשועבדים כעבדים ואלה יחשבו שהם רחוקים מה' שאינם שליטים בעצמם לקיים המצות, לכן אמר עוד הדלים והרשים שבישראל רצה לומר אלו שעניותם כפול ומכופל, עם כל זה קרובים לה' כדוד, שאף על פי שהיה מגורש אחרי הצאן כעבד נמכר עם כל זה בטוב לבבו קרבו ה' והשלימו, וכן ענין דניאל שהיה סריס ועבד בהיכל מלך עד שהיה צריך כמעט להתגאל במאכלות אסורות להתפרנס, ועם כל זה בתם לבבו ניצול ועלה לגדולה, ופירוש והיה הנכשל בהם לפי זה החלש והעני על דרך (שמואל א' ב, ד) ונכשלים אזרו חיל. ואמר עוד שאין צריך לומר שה' יעתר לבקשתם אלא שאף לפעמים תשרה שכינתו עליהם, שאף שאין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר, זהו על הרוב, אבל לפעמים לצורך שעה תשרה בזולת תנאים אלו, ולכן אמר כאן כי מאחר שה' נשבע להשרות שכינה על ישראל לא סגי בלאו הכי, ולכן אף שלא יהיו עשירים תשרה שכינה עליהם כשלא ימצאו יותר ראוים מהם (יפה תואר). ועיין בויקרא רבה פרשה ל"א (סימן ד):

נחתו. נזרקו ל' נחת נופל בנטיית קשת ולפי שעל ידי דריכת הקשת נזרקים החצים כתיב נחתו בי וכן (שמות ט״ו:ט׳) אריק חרבי היה לו לכתוב אריק תערי אלא לפי שכשמוציאין חרב מתערה התער ריק ממנה לכך תולה הריקות בחרב וכן (לעיל י"ח) ונחתה קשת נחושה ואין הנו"ן שורש בתיבה שאם היתה שורש היה לו לומ' ננחתו בי אבל נו"ן של נחתו וכן של ותנחת אינ' שורש ונופל' לפרקים כמו ונו"ן של נגף, נשך, נדר, נקם, כשמתפעל יאמר ניגף נישך נידר ניקם כמו ננגף ננשך ננדר ננקם שהדגש בא בתיבה במקום נו"ן, וכן עלה נדף (ויקרא כ"ז), עיני נגרה (איכה ג׳:מ״ט) כמו ננדף ננגרה כן יאמר נחתו כמו ננחתו וכן ונחתה קשת נחושה (ש"ב כ"ה) כמו וננחתה שדרך החי"ת להתנהג כמנהג דגשות ברוב מקומות כגון כחש לו וממשקל דגוש כמו דבר מגזרת וידבר כך כחש מגזרת ותכחש שרה (בראשית י״ח:ט״ו) ולא יאמר כיחש כאשר יאמר מן המברך ברך ולא יאמר בירך כאשר יאמר דיבר לפי שאין דגשות ניכר ברי"ש אבל בחי"ת ניכר דגשות וכן (דברים ל"ב) שיחת כמו כיפר דיבר אף כאן יאמר נחתו כמו נגשו נתנו מגזר' נחת נתן נגש והנו"ן יסוד נופל לכנס דגש במקומה כשהיא מתפעל וכן (שמואל א ב׳:ד׳) קשת גבורי' חתים מגזרת נחת וחתת כאשר יאמר מן נסב סבב מן נשם שמם ונשמו דרכיהם (ויקרא כ״ו:ל״ב) ושממו עליה (שם) וכן בלל נבל כי שם בלל ה' ונבלה שם שפתם (בראשית י״א:ז׳) כן יאמר נחת וחתת בלשון פעל:

ואמ׳ לבי סחרחר ר״ל סובב כלומ׳ שמחשבותי נבוכות וסובבות הנה והנה פוסחות על כמה סעיפים לא ידעו מה מרוב הצרות ואור עיני ר״ל להוציא תעלומותי לאור גם הם אין אתי ואמ׳ גם הם ע״ד קצת גבורים חתים (ש״א ב ד) קול נגידים נחבאו (איוב כט י) כלומ׳ גם הם אין אתי האור הראוי להגיע מהם. וי״מ נגדך כל תאותי כלומ׳ שלא אתאוה לרופאים, אך כל תאותי אליך שלא נסתרה אנחתי וסבת חליי ממך כהעלמה לרופאים.