פרשנות מצטטת על שמואל א ב:ט

יתגבר כו׳ עט״ז: ידוע כי החומר והצורה צרות זו לזו אמר תי״ו התפעל להיות אדם מתגבר הנפש על החומר כי יצר לב האדם רע מנעוריו וא״כ יהיה נוצח ומנוצח בעצמו גם חי״ו תמידי כי בכל יום היצה״ר מסיתו וצריך לעמוד על נפשו נגדו. כמ״ש מקולם לא יחת (ישעיה ל״א ד׳) ועיין שמואל א׳ ב׳ ט׳ רגלי חסידיו ישמור ורשעים בחושך ידמו. רמ״א שם ומסיים כי לא בכח יגבר איש ר״ל כי צריך לעזר ה׳ רק שיהא האדם המתחיל ואיוב ט״ו כ״ה ואל שדי יתגבר ימ״ש התי״ו: יש תי״ו הראות כמו יש מתעשר בדמיון כו׳ והנה ודאי יצה״ר תקיף מאדם כמ״ש כי מי יוכל לדון עם שתקיף ממנו. אלא שצריך האדם להיות עז בדעתו ומש״ה אמר כארי מיותר אלא מה ארי לא יחת מפני רועים וכמה בני אדם אף שיודע שבני אדם תקיפים ממנו מ״מ טבעו שלא יחת כן האדם יתגבר ויהיה עז בטבע וא״כ קשה היינו עז כנמר לז״א כי עז בפני המלעיג אין כ״כ גבורה כי יחשוב שהוא אדם כמותו אבל נגד יצה״ר מלאך ותקיף נקרא גבור כמ״ש איזה גבור: רמ״א פתר יפה ב׳ ראשונים נגד מ״ע ב׳ אחרונים נגד ל״ת יע״ש:

פירוש
בשוק ימין כמשה תחרוק שן. כלומר כמו שזכה משה בחזה התנופה (שמות כט, כו) לחרוק שן דהיינו לאכלו, כן אתה האיש הקורא בסדר נזיקין תזכה לאכול בסעודה המשומרת לעתיד לבא משוק ימין, כי כן זכה שאול לאכול השוק (שמואל א' ט, כד), כשזכה להמשח למלך בזכות הרחקת הנזק מרבים, שהיה קיש, אביו (אביאל) מדליק נרות במבואות האפלות כמשא"זל (ויק"ר פ"ט ב), והדעת מכרעת שהיתה של הימין מדכתיב (שם) השוק בהא הידיעה, וכש"אזל (חולין צא.) הירך המיומנת שבירך: ישועות מנזיקין תחזה סביב. כי תהיה נושע מנזיקין, מדה כנגד מדה שלמדת אותו כדי לקיימו. ועוד ישועות על שם ישועות זה סדר נזיקין (שבת לא.), מנזיקין על שם הסדר: אשר נצח למולך ער וגם ישן. לשון זה של נצח הוא על שם וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם (שמואל א' טו, כט) ממה שהבטיח מדה כנגד מדה (עי' סנהדרין צ. בר"ר פ"ט יא): ה' עם צבאות רום כבן חביב. כי מאן דבעי למהוי חסידא יקיים מילי דנזיקין (ב"ק ל.) וכתיב (שמואל א' ב, ט) רגלי חסידיו ישמור:

עכשיו אתה חסר ה' אברים וכו'. כתב הרא"ם הם האיברים המסרסרים העבירות ואין מסורים ביד אדם ומרוב צדקתו מסרם בידו דכתיב (ש"א ב ט) רגלי חסידיו ישמור כשאדם מתגבר על יצרו סוף שהקב"ה מסרו בידו עכ"ל: