יְהוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ מריבו [מְרִיבָ֗יו] עלו [עָלָיו֙] בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם יְהוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ׃ (פ)
רבנו בחיי
ראובן בכורי אתה. היה ראוי ליטול שלש מעלות הבכורה והכהונה והמלכות ובחטאו אבדו ממנו, הבכורה נתנה ליוסף הכהונה ללוי והמלכות ליהודה. וזהו שאמר פחז כמים והוא מלשון רז"ל עמא פחיזא אכתי בפחזותיכו קיימיתו. ובאורו על שנמהרת בדרך פחיזות וקלות הדעת כמים הנחפזים והשוטפים. אל תותר לא יהיה לך אותו יתרון שהיה ראוי לך. והוא הבכורה בכורי אתה. והכהונה יתר שאת מלשון נשיאות כפים וכתיב (ויקרא י׳:י״ז) ואותה נותן לכם לשאת את עון העדה. והמלכות זהו שאמר יתר עז. יתרון המלכות לשון (שמואל א ב׳:י׳) ויתן עז למלכו. וכתוב (תהילים צ״ט:ד׳) ועז מלך משפט אהב.
רמב"ן
רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה שִׁעוּר הַפָּסוּק הַזֶּה, רְאוּבֵן אַתָּה בְּכוֹרִי וְכֹחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, יֶתֶר שְׂאֵתִי וְיֶתֶר עֻזִּי. וְעִנְיָנוֹ, אַתָּה בְּכוֹר כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי בִּהְיוֹתִי בְּיִתְרוֹן שְׂאֵת וּמַעֲלָה, כִּלְשׁוֹן "הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם" (איוב יג יא), "מִשְּׂאֵתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים" (שם מא יז), רוֹמְמוּת וּגְדֻלָּה, וּבִהְיוֹתוֹ יִתְרוֹן עֹז לְמִלְחָמָה, כְּמוֹ "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ" (שמואל א ב י), וֶעֱזוּז מִלְחָמָה (ישעיהו מב כה):
תורה תמימה
כל קרן ישראל. עשר קרנות הן, של אברהם של יצחק של יוסף של משה של תורה של כהונה של לויה של נבואה של ביהמ׳׳ק של ישראל ויש אומרים גם קרנו של משיחכב)בכל אלה כתיב התואר קרן, באברהם כתיב (ישעיה ה') כרם היה לידידי בקרן בן שמן וסמך על התרגום שם אמר נביא אשבחי' כען ישראל דמתיל לכרמא זרעי' דאברהם רחימי, ולידידי הוא תואר לאברהם, כמו שדרשו על הפסוק מה לידידי בביתי דקאי על אברהם וכדכתיב זרע אברהם אוהבי, וביצחק כתיב נאחז בסבך בקרניו, ומבואר באגדות שהיה מוכן האיל לתכלית זו מששת ימי בראשית, והיתה זה לכבודו של יצחק שירום קרנו, וביוסף כתיב וקרני ראם קרניו, ובמשה כתיב כי קרן עור פניו ובתורה כתיב (חבקוק ג') קרנים מידו לו, ובכהונה כתיב (תהלים קי"ב) קרנו תרום בכבוד [וקאי על הכהונה כי המזמור הזה מיוסד על אברהם כדאיתא במדרשות, ובפ"ד דנדרים (ל"ב ב') איתא שניטלה הכהונה ממלכי צדק וניתנה לאברהם], ובלויה כתיב (דה"א כ"ה) להרים קרן, ובנבואה כתיב (ש"א ב') רמה קרני בה', ובביהמ"ק כתיב (תהלים כ"ב) ומקרני ראמים עניתני [ע"פ מש"כ בשוח"ט שבשעה שניצול דוד מן הראם נדר שיבנה ביהמ"ק גבהו מאה אמה כגובה הראם], ובישראל כתיב (שם קמ"ח) וירם קרן לעמו, ובמשיח כתיב (ש"א ב') וירם קרן משיחו. והעירני בני השנון מ' מאיר שי', דחידוש הוא שלא חשב המדרש קרן של דוד ע"פ הפ' דתהלים קל"ב שם אצמיח קרן לדוד, וכן קרן המזבח דכתיב כ"פ, והיא לכאורה באמת פליאה רבה. והשבתי לו, כי בנוגע לקרנו של דוד הנה עיקר ויסוד קרן של דוד הוא משיח בן דוד, ובסוף הפ' הנזכר, ערכתי נר למשיחי, וכ"ה בנוסח התפלה את צמח דוד וכו' דקאי על משיח, וקרנו של משיח הרי חשיב המדרש וממילא קרן דוד בכלל, ובנוגע לקרן המזבח, הנה ידוע דיסוד ענינו ותכליתו של ביהמ"ק הוא המזבח, כי תכלית ביהמ"ק לכפר, ועיקר הכפרה הוא על המזבח וכמש"כ (פ' אחרי) ואני הנה נתתיו על המזבח לכפר, וע' כתובות י' ב', וא"כ אחרי דחשיב המדרש קרנו של ביהמ"ק היינו הך דקרן המזבח., וכולן היו נתונות בראשן של ישראלכג)ר"ל זכות כולן היה תלוי להן לולא חטאו כל כך, והוא ע"ד מ"ש בשבת פ"ח א' בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מלאכי השרת וקשרו לכ"א מישראל שני כתרים וכו' וכיון שחטאו ירדו מאה ועשרים רבוא של מלאכי חבלה ופרקום וכו'., וכיון שחטאו נטלו מהן, הדא הוא דכתיב גדע בחרי אף כל קרן ישראל [מ"ר].
רש"י
ויתר עז. בְּמַלְכוּת, כְּמוֹ: וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ (שמואל א ב'), וּמִי גָּרַם לְךָ לְהַפְסִיד כָּל אֵלֶּה?
ביאור יש"ר
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
חזה המלך בדברי האלהים להרים קרן. קרן הנבואה שמתנבא למלך דוגמא וירם קרן משיחו (שמואל א ב׳:י׳):