פרשנות מצטטת על שמואל א ב:יב

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם. שֶׁחָטְאוּ לְפָנַי בִּימֵי חָפְנִי וּפִינְחָס:

הַיּוֹם. הוּא הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֵן "לְרוּחַ הַיּוֹם", וְכֵן "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר". וּמִשֶּׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, "אֵלֶךְ לִי בְהַר הַמּוֹרִיָּה", בְּבֵית עוֹלָמִים. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה. כְּלוֹמַר: מִשֶּׁחָטְאוּ אָז לְפָנַי לְחַלֵּל אֶת קָדָשַׁי וְלִנְאֹץ מִנְחָתִי בִימֵי חָפְנִי וּפִנְחָס, אֶסְתַּלֵּק מֵעֲלֵיכֶם וְאֶטּשׁ מִשְׁכָּן הַזֶּה וְאֶבְחַר לִי בְהַר הַמּוֹרִיָּה, בְּבֵית עוֹלָמִים. וְשָׁם "כֻּלָּךְ יָפָה . . . וּמוּם אֵין בָּךְ", וְאֶרְצֶה שָׁם כָּל קָרְבְּנוֹתַיִךְ:

כָּל הָאוֹמֵר בְּנֵי עֵלִי חָטְאוּ, אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה. פירש רש"י האומר חטאו באשת איש טועה ומיהו בבזיון קדשים חטאו, ונראה לי בס"ד, לכך הקדים לומר וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל (שמואל א' ב, יב), והוא 'בְלִיָּעַל' אותיות 'בַּל עֵלִי' רצונו לומר לא עשו כמנהג עֵלִי שהיה מכבד הקדשים, ולכן גם עֵלִי אמר להם 'אל בני' פירוש אין אתם קרויים 'בְּנִי' שאין אתם דומים לי מצד חוקות הכהונה. והא דאמר 'כָּל' נראה לי בס"ד, לרבות אם יאמר אדם דבר בסתם בְּנֵי עֵלִי חָטְאוּ, ולא יפרש שחטאו בבזיון קדשים, אף על פי שהוא מתכוין על בזיון קדשים הנה הוא טוֹעֶה בדבר זה, כי השומע יבין חטאו באשת איש משום דאזיל בתר פשטיה דקרא.