פרשנות מצטטת על שמואל א ב:כו

ותהר. לא הזכיר הכתוב לידת מרים ואהרן, כי לא התחדש דבר בלדתם, ומלת טוב כאשר תמצא באיש מלא דעת יתכן היותו בנשמה כמו "טוב עם ד'" וטוב עם אנשים או טוב עין (משלי כב ט) או בגוף או בצורה טוב תואר או מראה בעבור שמצאנו בילד כי טוב הוא, אין לפרשו, כי אם בצורתו טוב מכל הילודים:

ויהי יהושפט הולך וגדל. שלשה שנא' כלשון זה יצחק שמואל יהושפט אבל משה דוד מרדכי נאמר בהם וגדול אבל יצחק שמואל יהושפט כתוב בהם וגדל שאין נכון לומר וגדול, בשמואל כתיב ויגדל הנער שמואל עם ה' וח"ו לומר גדול עם ה' וכאן כמו כן גדל עד למעלה לכן לא הגון לומר גדול וכן ביצחק:

(ח) ושמואל הנביא עמד בין ב' הדרכים כו' אם אלך כו' שאיני מניח את שתיהן. כצ"ל (ובילקוט המכירי כ"י הגי' את אחד מהן), ונראה כי דרך הצדקה הוא לפניה' דברים שבין אדם למקום, ודרך החסד היא בין אדם לחבירו, שבזה שייך עיקר החסד, וז"ש בשמואל שהחזיק בשתיהן כמ"ש (שמואל א' ב') והנער הולך וגדל וטוב גם עם ה' גם עם אנשים, ועם ה' היינו צדקת ה', ועם אנשים היינו רב חסד עם כל אדם וכמ"ש (שם יב) את מי עשקתי וגו' וכמ"ש (שם ז) והלך מדי שנה בשנה וסבב וגו' ושפט את ישראל (ואין לך חסד גדול מזה שהיה מחזירם למוטב), ותשובתו הרמתה כי שם ביתו שדרשוהו בברכות (י:) שלא נהנה משל אחרים שכ"מ שהולך ביתו עמו, ומ"ש כאן אם אלך בשל חסד של צדקה טובה הימנה דמשמע שהיה חושב תחלה להחזיק בשל צדקה שהיתה טובה בעיניו משל חסד, י"ל שז"ש תחלה (שם ב כ"א) ויגדל הנער עם ה' שהחזיק תחלה יותר בדרך צדקת ה', ושוב אח"ז כתיב (שם כו) גם עם ה' גם עם אנשים, שחזר ולקח לו גם שניהם יחדיו: