פרשנות מצטטת על שמואל א ג:י

ותתצב אחותו מרחוק. על דרך הפשט זה מרים שהרי מרים נתנבאה עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל וזהו שאמר לדעת מה יעשה לו לדעת מה יהא בסוף נבואתה. וע"ד המדרש ותתצב אחותו זו שכינה ולמדך הכתוב כשהצדיק מצטער שכינה מזדמנת לו להצילו וכענין שכתוב (יונה ב׳:ג׳) קראתי מצרה לי אל ה' ויענני. ותכף שנצטער משה ביאור נזדמה לו מיד שכינה שעתידה ליתן תורה על ידו. וזהו שדרשו רז"ל ותתצב אחותו מרחוק פסוק זה כלו על שם השכינה נאמר ותתצב דכתיב (שמואל א ג׳:י׳) ויבא ה' ויתיצב. אחותו דכתיב (משלי לז) אמור לחכמה אחותי את, מרחוק דכתיב (ירמיהו ל״א:ג׳) מרחוק ה' נראה לי, לדעה דכתיב (שמואל א ב) כי אל דעות ה', מה דכתיב (דברים י׳:י״ב) מה ה' אלהיך שואל מעמך, יעשה דכתיב (שמואל ב י״ט:י״ד) כה יעשה לי אלהים, לו דכתיב (שופטים ו׳:כ״ד)ויקרא לו ה' שלום.

ויאמר משה משה. שמות רבה פ' ב' אתה מוצא באברהם אברהם יש בו הפסק. יעקב יעקב יש בו הפסק. שמואל שמואל יש בו הפסק. אבל משה משה אין בו הפסק למה כן משל לאדם שנתון עליו משאוי גדול וקורא פלוני פלוני קרובי פרוק מעלי משאוי זה. ויש אומרים עם כל הנביאים הפסיק מלדבר עמהם אבל ממשה לא הפסיק כל ימיו ע"כ. ובזוהר סוף פרשת וירא ויקרא מלאך ה' וכו' פסיק טעמא בגווייהו דלאו אברהם בתראה כקדמאה בתראה שלים קדמאה לא שלים כגוונא דא שמואל שמואל בתראה שלים קדמאה לא שלים בתראה נביא קדמאה לא נביא אבל משה משה לא פסיק בגין דמיומא דאתייליד לא אעדי מיניה שכינתא ע"כ. ועיין עוד באדרא דנשא ריש דף קל"ח ובזוהר פ' בלק דף קפ"ו ומקרא גדולה שמואל א' ג' ד' שמות מוכפלים ופסקים ב"מ משה משה שלא היה הפסק בינו לבין השכינה ע"כ. עוד מצאתי מסרה כ"י זה לשונו ד' שמות מוכפלים וסימנהון אברהם אברהם. יעקב יעקב. משה משה. שמואל שמואל. וכולהון פסקין ומשה טפחא ולמה ששמע מפי הדיבור באיספקלרא המאירה על כן הוא בטפחא עכ"ל וענין מפורש בסוף גמרא דפרק החולץ ובויקרא רבה פרשה א' ובס' הזהר פ' וישלח ופ' יתרו ופ' שלח לך דף קע"ד. ריקאנטי פ' וארא. שערי אורה דף כ"ח ל'. ערוך ע' אספקלר גור אריה ריש פ' מטות. ועיין מ"ש בירמיה כ"ג על ה' צדקנו. ומ"ש על לא תרצח. לא תנאף. לא תגנוב. והחפץ לדעת סוד הטעם להכפלת שמות של ד' אנשים שזכרנו יעיין בס' הזוהר ריש פרשת נח בתוספתא ובס' נשמת שבת הלוי שער ח' ודעת לנפשו ינעם:

ותתצב אחותו וגו׳. א"ר יצחק, פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר ^יטנראה דר"ל על שם נבואתה שהתנבאה על משה שהוא עתיד להושיע את ישראל, כמבואר בדרשה הבאה, ועתה שהשליכוהו ליאור עמדה לדעת מה יהיה סוף נבואתה, וכדמפרש. , ותתצב – דכתיב (שמואל א ג׳:י׳) ויבא ה׳ ויתיצב. אחותו – דכתיב (משלי ז׳:ד׳) אמור לחכמה אחותי את ^כובחכמה כתיב (משלי ב׳:ו׳) כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, וכשבאים אלה הדברים מפי הקב"ה הוא חזון נבואה. , מרחוק – דכתיב (ירמיהו ל״א:ג׳) מרחוק ה' נראה לי, לרעה – דכתיב (ש"א ב') כי אל דעות ה'. מה – דכתיב (פ' עקב) מה ה' אלהיך שואל מעמך, יעשה – דכתיב (עמוס ג׳:ז׳) כי לא יעשה אדוני ה' דבר וגו׳ ^כאנראה דסמיך על סוף הפסוק, כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים, ורומז לנבואת מרים בענין זה, כמש"כ. , לו – דכתיב (שופטים ו׳:כ״ד) ויקרא לו ה׳ שלום ^כבקאי על המזבח שבנה גדעון על שם שראה מלאך ה' וקרא אותו ה' שלום, וגם זה הוא ענין נבואה לדבר עם המלאך פנים אל פנים. .
(שם י"א א׳)