פרשנות מצטטת על שמואל א ג:יב

הַיּוֹם. הוּא הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֵן "לְרוּחַ הַיּוֹם", וְכֵן "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר". וּמִשֶּׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, "אֵלֶךְ לִי בְהַר הַמּוֹרִיָּה", בְּבֵית עוֹלָמִים. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה. כְּלוֹמַר: מִשֶּׁחָטְאוּ אָז לְפָנַי לְחַלֵּל אֶת קָדָשַׁי וְלִנְאֹץ מִנְחָתִי בִימֵי חָפְנִי וּפִנְחָס, אֶסְתַּלֵּק מֵעֲלֵיכֶם וְאֶטּשׁ מִשְׁכָּן הַזֶּה וְאֶבְחַר לִי בְהַר הַמּוֹרִיָּה, בְּבֵית עוֹלָמִים. וְשָׁם "כֻּלָּךְ יָפָה . . . וּמוּם אֵין בָּךְ", וְאֶרְצֶה שָׁם כָּל קָרְבְּנוֹתַיִךְ: