פרשנות מצטטת על שמואל א ג:יד

דף יח וגזר דין דציבור מי מיקרע והכתיב ירמיה ד כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי וכתוב אחד אומר שם כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עינך לפני מאי לאו כאן קודם גזר דין וכאן לאחר גזר דין. לא אידי ואידי לאחר גז"ד ולא קשיא כאן בגזר דין שיש עמו שבועה כאן בגז"ד שאין עמו שבועה. כדאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע. שנאמר שמואל א ג לכן נשבעתי לבית עלי אם יכופר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם. אמר אביי בזבח ומנחה הוא דאינו מתכפר אבל מתכפר הוא בד"ת. ר' יצחק אמר יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין. כתוב אחד אומר דברים ד מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו וכתוב אחד אומר ישעיה נה דרשו ה' בהמצאו. לא קשיא הא ביחיד והא בציבור. יחיד אימת אר"נ אמר רבה בר אבוה אלו עשרת ימים שבין ר"ה ליה"כ: ובר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אימרנא. רשב"ל אומר כמעלות בית חורון:

לכן על פי אותה השבועה. פירוש מה שאמר לשון "לכן", לפי שפירשו 'על פי אותה השבועה', דלשון "לכן" שבועה היא, כמו "ולכן נשבעתי לבית עלי" (ש"א ג, יד), כמו שפירש בפרשת חקת:

ואמר ר' יוחנן גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם שנאמר (ישעיה ז) ושב ורפא לו איזהו דבר שצריך רפואה הוי אומר זה גזר דין של אדם מיתיבי השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו לא קשיא הא ביחיד הא בצבור גזר דין דיחיד לא מיקרע אבל גזר דין דצבור מיקרע (דף יח.) וגזר דין דצבור מי מיקרע כתוב אחד אומר (ירמיהו ד׳:י״ד) כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי וכתוב אחד אומר (ירמיה) כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית מאי לאו כאן קודם גז"ד כאן לאחר גז"ד לא אידי ואידי לאחר גז"ד ולא קשיא כאן בגז"ד שיש עמו שבועה כאן בגז"ד שאין עמו שבועה כדאמר רשב"נ א"ר יונתן מנין לגז"ד שיש עמו שבועה שאינו נקרע שנאמר (שמואל א ג׳:י״ד) לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה עד עולם אמר רבא בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בדבר תורה ר' יצחק אמר יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין כתוב אחד אומר (דברים ד) כה' אלהינו בכל קראנו אליו וכתוב אחד אומר (ישעיה נה) דרשו ה' בהמצאו וגו' התם ביחיד ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו י' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים:

ואשבע לך. לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם (שם ו) ואין לכן אלא שבועה כמו שנאמר (שמואל א ו) לכן נשבעתי לבית עלי:

לכן לא תביאו. בִּשְׁבוּעָה, כְּמוֹ "וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי" (שמואל א ג'), נִשְׁבַּע בִּקְפִיצָה שֶׁלֹּא יַרְבּוּ בִתְפִלָּה עַל כָּךְ: