פרשנות מצטטת על שמואל א ה:ה

הַדּוֹלֵג עַל הַמִּפְתָּן. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דְּמְהַלְכִין בְּנִימוּסֵי פְלִשְׁתָּאֵי״, שֶׁלֹּא הָיוּ דּוֹרְכִים עַל מִפְתַּן דָּגוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כֵּן לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְגוֹ׳״ (שמואל א ה:ה).

לחי שמו כדכתיב (שופטים ט"ו ט') וינטשו בלחי. (שם) הוא בא עד לחי. ופי' הכתוב אשר בלחי האבן שהיתה שם העשויה כמכתשת. ורבנן אמרי המקום ההוא מכתש שמו. כי על האבן היה לו לומר סלע המכתש היינו שעשויה כמין מכתש. אלא המקום מכתש שמו. ולפ"ז המקום הכללי נקרא לחי ע"ש לחי דשמשון והמקום שממנו יצא מים הוא נקרא מכתש. ואפשר שדרשו רבנן כן כי מצינו מקום שנקרא מכתש (צפניה א' י"א) הילילו יושבי המכתש. ואולי הוא בארץ פלשתים שצפניה נבא שם על פלשתים כמ"ש (פ' ט') ופקדתי על כל הדולג על המפתן. והם פלשתים כמ"ש (ש"א ה') על כן לא ידרכו כהני דגון על מפתל דגון: