וַיִּקַּ֣ח שְׁמוּאֵ֗ל טְלֵ֤ה חָלָב֙ אֶחָ֔ד ויעלה [וַיַּעֲלֵ֧הוּ] עוֹלָ֛ה כָּלִ֖יל לַֽיהוָ֑ה וַיִּזְעַ֨ק שְׁמוּאֵ֤ל אֶל־יְהוָה֙ בְּעַ֣ד יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהוָֽה׃
תוספתא כפשוטה
1-2. הנודר מפירות שנה, אסור מבל פירות שנה, ומותר בעגלים, ובגדיים ובטלאים, ובחלב, ובגוזלות. בירושלמי פ"ז ה"א, מ' ע"ב: הנודר מן כבשה1המפרשים הגיהו: מפירות שנה, ולא נראה. אבל מוצא המלה לא נתברר לי, וכנראה, שיש כאן דיבור חקלאי שאינו ידוע לנו, דומיא ד"חפירא", עיין מ"ש להלן שו' 4–5, ד"ה הנודר. וכל הברייתא חסרה בירושלמי כי"ל, ונוספה בגליון ע"י המגיה. מותר בגדיים ובגוזלי' ובחלב. וטלאים לא נזכרו שם. ובבבלי נ"ה ב': הנודר מן פירות השנה וכו' ומותר בגדיים ובטלאים ובחלב ובביצים ובגוזלות. וכן מעתיק בה' המיוחסות להרי"ף ובכמה מן הראשונים שם. ובשאילתות נשא סי' קכ"א: ומותר בעגלי' (כגי' התוספתא) ובגדיים ובטלאי (צ"ל: ובטלאי') בחלב2בד"ח: בטלאי חלב, ואין לגירסא זו יסוד. ועיין מ"ש להלן בפנים. ובביצים ובגזולות וכו'. ואשר להמלה "ובחלב" הרי בבבלי כנראה הכוונה לחלב ממש, והזכירו חלב כשם שהזכירו ביצים. ובירושלמי לא נזכרו טלאים כלל, והוא תמוה. ולפיכך קרוב בעיני ש"חלב" פירושו בירושלמי שם טלאי חלב (כלומר, יונקין, עיין ש"א ז', ט'). והרי ממש קבוצה זו בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב, י"ח ע"ד: אין מעברין לא מפני הגדיים ולא מפני הגוזלין ולא מפני החלב, וכולם סעד לשנה וכו'. ובמקבילה בתוספתא שם (פ"ב ה"ד) ובבבלי שם (י"א א') "הטלאים" במקום "החלב" שבירושלמי. ובתוספתא כאן ספק הוא אם "ובחלב" כוונתו וביונקים (טלאים יונקים), או חלב ממש. ועיין מ"ש לעיל, הערה 2, בשם שאילתות ד"ח.
רבנו בחיי
עבודת מתנה אתן את כהונתכם. עבודת הכהונה שאני מטיל עליכם אינה עבודת זלזול אלא עבודת גדולה ומתנה ממני לכם, לפי שהיא לכם כבוד ותפארת מלבד מה שאתם מתפרנסים בה. ומה שחזר והזר הקרב יומת, כלומר הזר מהכהנים, ואפילו לוי. ועולת שמואל שהוא לוי, הוראת שעה היתה, כמעשה גדעון המנשי. וגם הפרשה הזו מורה כי במדבר סיני היה כשהוקם המשכן ונבחרו הלוים ונפסלו הבכורות.