וַיְהִ֤י שְׁמוּאֵל֙ מַעֲלֶ֣ה הָעוֹלָ֔ה וּפְלִשְׁתִּ֣ים נִגְּשׁ֔וּ לַמִּלְחָמָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּרְעֵ֣ם יְהוָ֣ה ׀ בְּקוֹל־גָּ֠דוֹל בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא עַל־פְּלִשְׁתִּים֙ וַיְהֻמֵּ֔ם וַיִּנָּגְפ֖וּ לִפְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
קול ה' שובר ארזים. האומות כענין שנאמר (שמואל א ז׳:י׳) וירעם ה' בקול גדול על פלשתים וגו', כי מקול ה' יחת אשור (ישעיהו ל׳:ל״א) ובשעת מתן תורה כי מי כל בשר וגומר ויחי (דברים ד') אתה שמעת וחיית ואומות העולם שומעים ומתים:
מלבי"ם
ה', עד עתה סדרה דברי שבח ותהלה בעניני השגחת ה', ובפסוק זה התפללה על הילד, וכמ"ש הרלב"ג שראתה ברוח קדשה כל אשר יעבור עליו והתפללה חמשה דברים, א) אתה ה'! מבקשת אני יחתו מריביו של שמואל, שהם הפלשתים, ב) עליו רצה לומר בעבורו בשמים ירעם, בעת נלחם בפלשתים, וכמ"ש (לקמן ז') וירעם ה' בקול גדול על פלשתים, ג) ה'! מבקשת אני, ששמואל ידין אפסי ארץ שיהיה שופט בכל ארץ ישראל, וכמ"ש ושפט את ישראל וסבב בית אל וכו' ד) ויתן עז למלכו, עת ימליך את שאול על ישראל יתן ה' עז להמלך להושיע את ישראל, ה) וירם קרן משיחו עת ימשח אחר כך את דוד בשמן המשחה ירים ה' קרנו, כמ"ש שם אצמיח קרן לדוד, הנה כללה בתפלתה רוב הדברים אשר קרו לשמואל, כמו שנתקיים באמת:
מצודת דוד
עליו בשמים ירעם. בעבור בני, ירעם האל יתברך בשמים על פלשתים ונתקיימה תפלתה כמו שכתבו (לקמן ז י): וירעם ה׳ בקול גדול וגו׳ על פלשתים:
רש"י
מהומת מות. כל מהומות על ידי רעם, וזה אביהן, (לקמן ז י): וירעם ה' בקול גדול (ביום ההוא) על פלשתים ויהומם, כך מפורש באגדת 'שלשים ושתים מדות' דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: