וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהוָה֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַל־עַמּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה׃ (ס)
ברכת אשר
ראב"ע: ...ועתה אפרש למה נכנסה פרשת יתרו במקום הזה - בעבור שהזכיר למעלה הרעה שעשה עמלק לישראל, הזכיר כנגדו הטובה שעשה יתרו לישראל... ושאול אמר, "ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל" (שמואל א' טו, א) וכו'. וראה רמב"ן על אתר המקבל דברי ראב"ע ואף מרחיב אותם. דומה שזה עולה בקנה אחד עם מה שכתבתי למעלה (ז, יט) בדבר הכרת טובה. (פ' יתרו תשנ"ז)
הר המוריה
ועשו לי וכו'. עיין מרן שהביא זה בשם הספרי (והוא בפ' ראה פיסקא ס"ד) ובש"ס סנהדרין כ' ב' יעו"ש וכ"ה בתוספתא שם פ"ד שם ועיין במדרש תנחומא פרשת תצא סי' י"א (ודע כי מהספרי והתוספתא והתנחומא מבואר דצ"ל בש"ס שלנו תניא היה ר' יהודה אומר וכגי' הספרים אחרים שעל הגיליון וכדאיתא התם לעיל מזה וכן היה ר"י אומר) והנה מרן כתב בשם הסמ"ג כי מצות בית הבחירה נפקא ליה מדכתיב והיה המקום אשר יבחר ה' וכו' וכתב דלא ניחא ליה כמש"כ רבינו משום דס"ל דועשו לי מקדש לא קאי רק על משכן שבמדבר ורבינו לא ניחא ליה מפסוק שהביא הסמ"ג משום דהתם אינו מבואר דצריך לבנות בית הבחירה רק סיפור בעלמא הוא דקאמר שיביאו קרבנות למקום שיבחר ה' אבל לא מצינו במקרא ציווי שיבנו בית הבחירה ולכן מייתי מדכתיב ועשו לי מקדש ואע"ג דהתם איירי במשכן שבמדבר מ"מ מדכתיב מקדש ולא משכן יעו"ש היטיב, והנה לכאורה דבריו אינם מוכרחין דהא דלא כתיב משכן רק מקדש הוא מהטעם דנתבאר בריש ערובין ובשבועות ט"ז ב' דמשכן איקרי מקדש יעו"ש, ואולם בסדר עולם ספ"ו מבואר דועשו לי מקדש קאי על בנין בית הבחירה דאיתא שם כשהוקם המשכן ברכם משה שיזכו ג"כ לבנין בית הבחירה כדכתיב ועשו לי מקדש יעו"ש ובמדרש תנחומא הנ"ל מבואר כרבינו יעו"ש היטיב שז"ל התנחומא לבנות להם בית הבחירה דכתיב ועשו להם מקדש יעו"ש היטיב, ובש"ס ובספרי ובתוספתא לא נזכר שום פסוק יעו"ש ומה שיש לפרש בלשון הש"ס כן יש לפרש בלשון הסמ"ג רק בעשין סי' קי"ד מייתי הפסוק דכתב מרן בשמו ואולי הוא ט"ס קצת בסמ"ג והראיה דהביא קאי על הקדמת הכרתת האויבים לבנין בית הבחירה כדמשמע למעיין היטיב בסי' קס"ג וע"ע במד"ר ויקרא פ"ב דמשמע שם דועשו לי מקדש על בית הבחירה יעו"ש וע"ע בתמורה ל"א ב' יעו"ש היטיב אבל במד"ר בהעלותך פט"ו מבואר דקאי על אהל מועד יעו"ש וכ"מ בכתובות ס"ב ב', והנה רבינו בעצמו בריש הל' מלכים פ"א ה"א הביא הך ברייתא ושם כתב פסוק דנצטוו לבנות בית הבחירה מדכתיב לשכנו תדרשו ובאת שמה יעו"ש והנראה לענ"ד דרבינו ס"ל דבאמת עיקר המצוה דבנין בית הבחירה נצטוינו מדכתיב ועשו לי מקדש, היינו שיהיה בית בנוי מיוחד לקרבנות ולחוג שם כמש"כ הכא וזהו עיקר המצוה ומתנאי המצוה היו שכל זמן שהיו במדבר לא היה רק משכן ואהל בכדי שיעתק ממקום למקום אבל בזמן שיהיו בא"י על מקומם נצטוו לבנות ביהמ"ק קבוע מאבנים. והנה זה הפרט הוא מתנאי המצוה אבל עיקר המצוה הוא מפסוק ועשו לי מקדש.
והנה הברייתא הנ"ל השמיענו דנצטוו שלש מצות דהיינו למנות להם מלך ולמחות שם עמלק ולבנות בנין בית הבחירה תחת המשכן ומשמיענו איזה תהיה מוקדמת וקמ"ל דבנין בית הבחירה היא לאחר כל המעשים כלם דקודם זה פטורים מלעשות בית המקדש וכ"ה לשון רבינו בפי"א ה"א שם ובה"ד שם יעו"ש היטיב, (והא דאיתא בפ"ה דמע"ש בירושלמי דביהמ"ק עתיד לחזור קודם מלכות בית דוד י"ל דאין כוונתו לעשות ביהמ"ק גמור רק דתיכף שישובו לאדמתם מחוייבים לבנות מזבח ולהקריב קרבנות וכן היה בימי עזרא יעו"ש סימן ג' פסוק ב' ו' יעו"ש וכן יסדו במוסף ר"ח מזבח חדש בציון תכין וכו' ושוב קאמר והביאנו לציון עירך וכו', והנה כשעלו בימי יהושע לא היו צריכים לזה כי היו להם משכן ומזבח והי' אז הבמות מותרות משא"כ עכשו שהבמות אסורות לכן צריכים לבנות תחלה מזבח שיקריבו עליו תמידין ומוספין ועיין לקמן [פ"ו הט"ו] ושם יבואר אבל לבנות בית הבחירה כראוי לו לא יבנו רק כשיחזור המלוכה וינוחו מאויביהם ובהכי אפשר ליישב קצת מה שנדחק רש"י בר"ה ל' א' על הא דקאמר דאיבני בלילא והקשה רש"י ז"ל והא אין בנין המקדש רק ביום (ועיין סוכה מ"א א' ובתוס' שבועות ט"ו ב' בד"ה אין בנין וכו') די"ל דהש"ס דהתם מיירי בבנין המזבח לחודיה דהא דאין בנין ביהמ"ק בלילה ילפינן לה מדכתיב ביום הקים את המשכן התם בשבועות והיינו דוקא בבנין ביהמ"ק ממש דומיא דמשכן ולא בבנין מזבח דזהו מכלל הכלים כמש"כ בהלכה ו' ובהכי מיושב פי' הי"מ דהביאו התוס' בסוכה שם ד"ה אז נמי וכו' דמפרשי דאיבני סמוך לשקיעת החמה דעיו"ט ומאי דהקשו הא אין בונין בלילה יש לחלק בין בנין מזבח לבנין ביהמ"ק (ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך כ"כ ועיין כעין זה בשיירי קרבן בירושלמי פי"ט דשבת ה"א בד"ה הרי מזבח וכו' יעו"ש היטיב) ואי נימא דאכתי יקשה מהא דקאמר התם ואלא דאיבני בחמיסר מחצות היום ולהלן תשתרי וכו' ולענין דחיית יו"ט אין נפק"מ בין מזבח להיכל י"ל דה"פ דאיבני בחמיסר היינו כשהגיע חמיסר כבר היה בנוי מעיו"ט. וכן מוכח מהתוס' דסוכה דלא הוכיחו שיטתם מכאן אלא ודאי דמזה אין ראיה דיש לפרש כנ"ל ודו"ק ומ"מ צ"ע בזה אם מותר לבנות המזבח בלילה) ולענין זה מייתי לה רבינו בהל' מלכים דנפק"מ הלכתא למשיחא דכשיבא הגואל צדק פטור מלעשות ביהמ"ק עד שינוחו ולענין זה מייתי לה הסמ"ג ג"כ דלעבר מאי נפק"מ מאי דהוה הוה.
ולפ"ז אתי שפיר דלהכי הביאו שם קראי אחרינא דנצטוו לבנות בית הבחירה אחר שינוחו על אדמתם אבל רבינו מיירי כאן מעיקר המצוה דנצטוו כלל בעשיית מקדש לכן הביא קרא דועשו לי מקדש משא"כ התם דלא מיירי מעיקר המצוה רק מה שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ (ודע דיש לי מקום עיון על מש"כ הרמב"ן בפי' לתורה בפרשת קרח (במדבר ט"ז פסוק כ"א) דחרה אפו של הקב"ה על ישראל בימי דוד על אשר לא נתעוררו עד כה לבנות בית לשמו כל ימי שפוט השופטים יעו"ש ולא ידעתי למה הלא עד שנמשח שאול למלך ועד שמחה שמו של עמלק לא נצטוו על בנין ביהמ"ק ועי' במד"ר דברים פרשת שופטים יעו"ש ומשנמשח שאול נצטווה מקודם על מחיית עמלק וכשלא קיים שאול זה הוסר ממלכותו ונטרד ועד שקם דוד והניח לו מכל אויביו ג"כ לא נצטווה ורק אחר שהניח ה' לו מסביב נתחייב בזה ולמה היה החרון אף על ישראל וכ"מ מהסמ"ג יעו"ש היטיב וצ"ע בזה) ולפי מש"כ י"ל דאין מחלוקת בין רבינו להסמ"ג וע"ע בלח"מ מש"כ בריש הל' מלכים ומה שנראה לענ"ד כתבתי. וק"ל.
והנה בריש הל' מלכים כתב רבינו לראיה דנצטוו על בית הבחירה מהא דכתיב לשכנו תדרשו ובאת שמה ולא הביא פסוק דסמ"ג י"ל בפשיטות דסמך על מש"כ הספרי ראה פיסקא ס"ב וז"ל כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם דרוש על פי נביא יכול תמתין עד שיאמר לך נביא ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומוצא ואח"כ יאמר לך נביא וכן אתה מוצא בדוד זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אתן שנת לעיני עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב מנין שלא יעשה אלא על פי נביא שנאמר ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי ואומר ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו עכ"ל הספרי והובא קצת ממנו ברמב"ן על התורה נמצא שמפרש הכתוב שמצוה לדרוש ולחקור המקום לבנות עליו בית הבחירה יעו"ש אבל הפסוק והיה המקום אשר יבחר אינו מוכח ממנו רק להקדים מחיית עמלק לבנין המקדש (ועיי"ש בלח"מ מש"כ בזה והבוחר יבחר) ועיי"ש עוד במרן שתמה על רבינו בפ"א מהל' מלכים דהביא לראיה דמינוי מלך קודם למחיית שמו של עמלק מהא דכתיב אותי שלח ה' למשחך למלך (ש"א ט"ו) וגו' ואמאי לא הביא מפסוק דיד על כס יה המובא שם בש"ס. ועל דקדם מחיית שמו של עמלק הביא רבינו מקרא דכתיב ויהי כי ישב המלך בביתו וכו' ואמאי לא מייתי מקרא קמא דמייתי הש"ס והיה בהניח ה' לכם וכו' יעו"ש ה"ב. והנה קושיא השנייה פשיטא דלק"מ דהא על הש"ס גופיה קשה דמייתי התם ואומר ויהי כי ישב וכו' ומאי ואומר כי כיהודא ועוד לקרא אלא ודאי דפשיטא ליה דיש להתעקש בזו הראיה ועיין רש"א פ"ק דפסחים לכן מייתי רבינו קרא דפשוט טפי ועד"ז כתב הלח"מ.
ועל קושיא הראשונה י"ל ג"כ בפשיטות כי דרש הש"ס ביד על כס יה לאו כו"ע מודו בזה ועי' בתרגום אונקלוס שם שכתב ע"ד אחר דהוא שבועה בכסא הכבוד וכן פירש"י ועי' בתנחומא שם בפרשת תצא ומכילתא פרשת בשלח בסופו שפי' בענין אחר (וע"ע ספרי תצא פיסקא רצ"ו יעו"ש היטיב) לכן הביא ראיה מפורשת מקרא דאותי שלח ה' ועי' ברד"ק שם. והנה ברמב"ן על התורה סוף פרשת בשלח כתב וז"ל י"מ כי כאשר תהיה יד על כס ה' תהיה מלחמה לה' בעמלק מדור דור והענין כי כאשר יהיה מלך בישראל יושב על כסא ה' תהיה מלחמה לה' בעמלק כענין שנאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך ילחם בעמלק והוא רמז לשאול המלך הראשון וכן מדור לדור לאמר כי כל מלך בישראל חייב להלחם בהם עד שימחו וע"ד הפשט נכון הוא עכ"ל וצ"ע קצת הא מפורש כן בש"ס ובספרי ואם נימא שלא היה כתוב כן לפני הרמב"ן בש"ס ובספרי א"כ גם על רבינו לק"מ אבל קשה ודחוק לומר כן. ובדרך צחותא אמרתי דזה תלוי בפלוגתא דש"ס דפסחים קי"ז א' אם כס יה מלה חדא או תרי מילי דאם קאי על כס מלך ישראל א"כ כס יה חדא מלה ומותר למוחקו ואם נימא דנשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו א"כ הוא תרי מילי והשם קדוש בכל מיני קדושה ועי' במנחת שי סוף בשלח דהכריע להלכה דהוא תרי מילי א"כ שוב אין ראיה לדינא דידן לכן מייתי רבינו מפסוק אחר (וזה אמנם יתכן לפי גירסא שלנו דאיתא שם ואין כסא אלא מלך יעו"ש אמנם גירסת הספרי איתא ומנין שכסא יה זה המלך וכו' א"כ אף למ"ד תרי מילי מ"מ קאי על כסא מלך וק"ל וע"ע שם בחי' אגדות רש"א) ואין להאריך עוד בזה.
והנה הברייתא הנ"ל השמיענו דנצטוו שלש מצות דהיינו למנות להם מלך ולמחות שם עמלק ולבנות בנין בית הבחירה תחת המשכן ומשמיענו איזה תהיה מוקדמת וקמ"ל דבנין בית הבחירה היא לאחר כל המעשים כלם דקודם זה פטורים מלעשות בית המקדש וכ"ה לשון רבינו בפי"א ה"א שם ובה"ד שם יעו"ש היטיב, (והא דאיתא בפ"ה דמע"ש בירושלמי דביהמ"ק עתיד לחזור קודם מלכות בית דוד י"ל דאין כוונתו לעשות ביהמ"ק גמור רק דתיכף שישובו לאדמתם מחוייבים לבנות מזבח ולהקריב קרבנות וכן היה בימי עזרא יעו"ש סימן ג' פסוק ב' ו' יעו"ש וכן יסדו במוסף ר"ח מזבח חדש בציון תכין וכו' ושוב קאמר והביאנו לציון עירך וכו', והנה כשעלו בימי יהושע לא היו צריכים לזה כי היו להם משכן ומזבח והי' אז הבמות מותרות משא"כ עכשו שהבמות אסורות לכן צריכים לבנות תחלה מזבח שיקריבו עליו תמידין ומוספין ועיין לקמן [פ"ו הט"ו] ושם יבואר אבל לבנות בית הבחירה כראוי לו לא יבנו רק כשיחזור המלוכה וינוחו מאויביהם ובהכי אפשר ליישב קצת מה שנדחק רש"י בר"ה ל' א' על הא דקאמר דאיבני בלילא והקשה רש"י ז"ל והא אין בנין המקדש רק ביום (ועיין סוכה מ"א א' ובתוס' שבועות ט"ו ב' בד"ה אין בנין וכו') די"ל דהש"ס דהתם מיירי בבנין המזבח לחודיה דהא דאין בנין ביהמ"ק בלילה ילפינן לה מדכתיב ביום הקים את המשכן התם בשבועות והיינו דוקא בבנין ביהמ"ק ממש דומיא דמשכן ולא בבנין מזבח דזהו מכלל הכלים כמש"כ בהלכה ו' ובהכי מיושב פי' הי"מ דהביאו התוס' בסוכה שם ד"ה אז נמי וכו' דמפרשי דאיבני סמוך לשקיעת החמה דעיו"ט ומאי דהקשו הא אין בונין בלילה יש לחלק בין בנין מזבח לבנין ביהמ"ק (ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך כ"כ ועיין כעין זה בשיירי קרבן בירושלמי פי"ט דשבת ה"א בד"ה הרי מזבח וכו' יעו"ש היטיב) ואי נימא דאכתי יקשה מהא דקאמר התם ואלא דאיבני בחמיסר מחצות היום ולהלן תשתרי וכו' ולענין דחיית יו"ט אין נפק"מ בין מזבח להיכל י"ל דה"פ דאיבני בחמיסר היינו כשהגיע חמיסר כבר היה בנוי מעיו"ט. וכן מוכח מהתוס' דסוכה דלא הוכיחו שיטתם מכאן אלא ודאי דמזה אין ראיה דיש לפרש כנ"ל ודו"ק ומ"מ צ"ע בזה אם מותר לבנות המזבח בלילה) ולענין זה מייתי לה רבינו בהל' מלכים דנפק"מ הלכתא למשיחא דכשיבא הגואל צדק פטור מלעשות ביהמ"ק עד שינוחו ולענין זה מייתי לה הסמ"ג ג"כ דלעבר מאי נפק"מ מאי דהוה הוה.
ולפ"ז אתי שפיר דלהכי הביאו שם קראי אחרינא דנצטוו לבנות בית הבחירה אחר שינוחו על אדמתם אבל רבינו מיירי כאן מעיקר המצוה דנצטוו כלל בעשיית מקדש לכן הביא קרא דועשו לי מקדש משא"כ התם דלא מיירי מעיקר המצוה רק מה שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ (ודע דיש לי מקום עיון על מש"כ הרמב"ן בפי' לתורה בפרשת קרח (במדבר ט"ז פסוק כ"א) דחרה אפו של הקב"ה על ישראל בימי דוד על אשר לא נתעוררו עד כה לבנות בית לשמו כל ימי שפוט השופטים יעו"ש ולא ידעתי למה הלא עד שנמשח שאול למלך ועד שמחה שמו של עמלק לא נצטוו על בנין ביהמ"ק ועי' במד"ר דברים פרשת שופטים יעו"ש ומשנמשח שאול נצטווה מקודם על מחיית עמלק וכשלא קיים שאול זה הוסר ממלכותו ונטרד ועד שקם דוד והניח לו מכל אויביו ג"כ לא נצטווה ורק אחר שהניח ה' לו מסביב נתחייב בזה ולמה היה החרון אף על ישראל וכ"מ מהסמ"ג יעו"ש היטיב וצ"ע בזה) ולפי מש"כ י"ל דאין מחלוקת בין רבינו להסמ"ג וע"ע בלח"מ מש"כ בריש הל' מלכים ומה שנראה לענ"ד כתבתי. וק"ל.
והנה בריש הל' מלכים כתב רבינו לראיה דנצטוו על בית הבחירה מהא דכתיב לשכנו תדרשו ובאת שמה ולא הביא פסוק דסמ"ג י"ל בפשיטות דסמך על מש"כ הספרי ראה פיסקא ס"ב וז"ל כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם דרוש על פי נביא יכול תמתין עד שיאמר לך נביא ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומוצא ואח"כ יאמר לך נביא וכן אתה מוצא בדוד זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אתן שנת לעיני עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב מנין שלא יעשה אלא על פי נביא שנאמר ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי ואומר ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו עכ"ל הספרי והובא קצת ממנו ברמב"ן על התורה נמצא שמפרש הכתוב שמצוה לדרוש ולחקור המקום לבנות עליו בית הבחירה יעו"ש אבל הפסוק והיה המקום אשר יבחר אינו מוכח ממנו רק להקדים מחיית עמלק לבנין המקדש (ועיי"ש בלח"מ מש"כ בזה והבוחר יבחר) ועיי"ש עוד במרן שתמה על רבינו בפ"א מהל' מלכים דהביא לראיה דמינוי מלך קודם למחיית שמו של עמלק מהא דכתיב אותי שלח ה' למשחך למלך (ש"א ט"ו) וגו' ואמאי לא הביא מפסוק דיד על כס יה המובא שם בש"ס. ועל דקדם מחיית שמו של עמלק הביא רבינו מקרא דכתיב ויהי כי ישב המלך בביתו וכו' ואמאי לא מייתי מקרא קמא דמייתי הש"ס והיה בהניח ה' לכם וכו' יעו"ש ה"ב. והנה קושיא השנייה פשיטא דלק"מ דהא על הש"ס גופיה קשה דמייתי התם ואומר ויהי כי ישב וכו' ומאי ואומר כי כיהודא ועוד לקרא אלא ודאי דפשיטא ליה דיש להתעקש בזו הראיה ועיין רש"א פ"ק דפסחים לכן מייתי רבינו קרא דפשוט טפי ועד"ז כתב הלח"מ.
ועל קושיא הראשונה י"ל ג"כ בפשיטות כי דרש הש"ס ביד על כס יה לאו כו"ע מודו בזה ועי' בתרגום אונקלוס שם שכתב ע"ד אחר דהוא שבועה בכסא הכבוד וכן פירש"י ועי' בתנחומא שם בפרשת תצא ומכילתא פרשת בשלח בסופו שפי' בענין אחר (וע"ע ספרי תצא פיסקא רצ"ו יעו"ש היטיב) לכן הביא ראיה מפורשת מקרא דאותי שלח ה' ועי' ברד"ק שם. והנה ברמב"ן על התורה סוף פרשת בשלח כתב וז"ל י"מ כי כאשר תהיה יד על כס ה' תהיה מלחמה לה' בעמלק מדור דור והענין כי כאשר יהיה מלך בישראל יושב על כסא ה' תהיה מלחמה לה' בעמלק כענין שנאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך ילחם בעמלק והוא רמז לשאול המלך הראשון וכן מדור לדור לאמר כי כל מלך בישראל חייב להלחם בהם עד שימחו וע"ד הפשט נכון הוא עכ"ל וצ"ע קצת הא מפורש כן בש"ס ובספרי ואם נימא שלא היה כתוב כן לפני הרמב"ן בש"ס ובספרי א"כ גם על רבינו לק"מ אבל קשה ודחוק לומר כן. ובדרך צחותא אמרתי דזה תלוי בפלוגתא דש"ס דפסחים קי"ז א' אם כס יה מלה חדא או תרי מילי דאם קאי על כס מלך ישראל א"כ כס יה חדא מלה ומותר למוחקו ואם נימא דנשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו א"כ הוא תרי מילי והשם קדוש בכל מיני קדושה ועי' במנחת שי סוף בשלח דהכריע להלכה דהוא תרי מילי א"כ שוב אין ראיה לדינא דידן לכן מייתי רבינו מפסוק אחר (וזה אמנם יתכן לפי גירסא שלנו דאיתא שם ואין כסא אלא מלך יעו"ש אמנם גירסת הספרי איתא ומנין שכסא יה זה המלך וכו' א"כ אף למ"ד תרי מילי מ"מ קאי על כסא מלך וק"ל וע"ע שם בחי' אגדות רש"א) ואין להאריך עוד בזה.
ראש דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
על דבר ה' אשר לא שמר. מה שצוהו שמואל כדכתיב שבעת ימים תוחל (שמואל א') ועל אשר מעל במלחמת עמלק: