פרשנות מצטטת על שמואל א טו:ה

וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל עַד־עִ֣יר עֲמָלֵ֑ק וַיָּ֖רֶב בַּנָּֽחַל׃

שד"ל

יהל, כמו יֶּאֱהַל (בראשית י"ג י"ח), וכן וַיָּאצֶל (במדבר י"א כ"ה) במקום וַיֶאֱצֹל, וַיָּרֶב (ש"א ט"ו ה') במקום וַיֶאֱרֹב. וכתב רד"ק שהי"וד פתוחה להבדיל בינו ובין אם אראה אור כי יהל (איוב ל"א כ"ו) שהוא ענין אחר ושרש אחר (עיין למטה י"ד י"ב).
שאל רבBookmarkShareCopy

בכור שור

ויעברו אנשים מדינים. י"מ שהמדינים שמעוהו צועק בבור והעלוהו וגנבוהו ומכרוהו לישמעאלים בעשרים כסף ועשו ממנו סחורה גדולה מפני שלא הוציאו עליו כלום וישמעאלים הורידוהו למצרים ומה שאומר בסוף הפרשה והמדנים מכרו אותו אל מצרים כלו' כדי להורידו למצרים ואינו רק דברי בדאות שהרי כתוב שם לפוטיפר ועוד דאכתי קשה למה לא גילה עצמו וגם יש מי שאומר מדנים ומדיינים על שם המשאות שהיו נושאים כמו (איוב ל"ח) התקשר מעדנות כימה, (ש"א ט"ו) וילך אליו אגג מעדנות ופעמים שמבליע הע' כי דרך להבליע אותיות אחה"ע כמו (ש"א ט"ו) וירב בנחל שהוא כמו ויארב וכן מפרש (שופטים ה') יושבי על מדין כמו על המשאות המקושרות וכל זה איננו שוה לי אלא אומה אחת היו כמו שפיר' כמו שקוראים אותנו פעמים יהודים פעמים עבריים ופעמים ישראלים פעמים ישורון והאמת כי אחיו מכרוהו כמו שאמר להם אשר מכרתם אותי הנה והשביעוהו כמו שפי' ועשו ממנו סחורה גדולה כאדם המוכר שדהו מפני רעתה כי היו נותנים השלהם שירחיקוהו מהם כי תכלית שנאה שנאוהו:
שאל רבBookmarkShareCopy

בן יהוידע

מִנַּיִן שֶׁמָּחַל לוֹ (לְשָׁאוּל) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן? וְכוּ'. פירש רש"י ז"ל 'עון דנוב עיר הכהנים' ולפי דבריו קשה מה שייכות יש להאי מימרא דרבי יוחנן הכא?
ונראה לי בס"ד כיון דאמר 'שָׁאוּל לָא גָּלִי מַסֶּכְתָּא' ולהכי כתיב ביה (שמואל א' יד, מז) 'וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ' אפשר שיחשוב אדם שטעה בהוראה למעשה שהתיר את האסור! לכך הביא מימרא זו דקאמר שֶׁמָּחַל לוֹ עַל אוֹתוֹ עָוֹן ממה שמצינו שאמר לו שמואל הנביא ע"ה עמי במחיצתי, וכיון דזכה לישב במחיצה של שמואל הנביא ע"ה, ודאי לא יצא תקלה מידו בהוראה של טעות לענין מעשה, כי שמואל הנביא ע"ה היה שופט אמיתי שלא טעה בהוראה.
מיהו נראה לי יותר ד'אוֹתוֹ עָוֹן' קאי על ענין מלחמת עמלק, שלא הרג הכל מפני שדן קל וחומר וטעה בו. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא כב:) על הפסוק (שמואל א' טו, ה) 'וַיָּרֶב בַּנָּחַל' והיינו דכתיב: וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ, דלכך טעה בקל וחומר זה.
שאל רבBookmarkShareCopy