פרשנות מצטטת על שמואל א טו:יב

להשיב ידו, ובד"ה להציב ידו, שהדדעזר היה מושל בנהר פרת קרוב לגבול ישראל והיה לו שם יד, רצה לומר בנין בנוי ועליו תמונת יד לאות שכבשה בידו כמ"ש (שמואל א ט״ו:י״ב) והנה מציב לו יד, ודוד הסיר הבנין הזה, והלך להשיב להציבו, רצה לומר לכבוש המדינה:

יד. לשון הנה מציב לו יד (שמואל א' טו, יב):

משיעשו בניך כעמים להרו של זבולון. הר של זבולון הוא הכרמל כי בנחלת זבולון כתיב ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם. ויקנעם והכרמל לאחדים כדכתיב מלך יקנעם לכרמל אחד. ופי' הר יקראו שיתאספו להר וכמ"ש רש"י בחומש ושם יזבחו זבחי צדק שיעשה להם צדקה ויקבלם אע"פ שהם באיסור הבמות [וביהושע ט"ו נ"ה ובש"א ט"ו י"ב נראה שהיתה עיר אחת בשבט יהודה הנקראת כרמל]:

וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס. בָּנָה מִזְבֵּחַ, וְהִזְכִּיר לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מִזְבַּח ה' עוֹלֶה עַל לִבָּם וְשָׁגוּר בְּפִיהֶם, שֶׁהָיָה הָרוּס וְנִפְגָּר וּבָטֵל שְׁמוֹ וְהַזְכָּרָתוֹ מִפִּי כָּל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, כָּךְ שָׁמַעְתִּי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ שָׁמַעְתִּי, שֶׁשָּׁאוּל בָּנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר הַכַּרְמֶל, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: וַיַּצֵּב שָׁם מִזְבֵּחַ, וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הָרְסוּ כָּל הַמִּזְבְּחוֹת וְהַבָּמוֹת שֶׁבְּאַרְצָם שֶׁנַּעֲשָׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבָנָה אֵלִיָּהוּ מִזְבֵּחַ זֶה שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁהָיָה הָרוּס.