וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהוָ֔ה מִהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)
מלבי"ם באור המילות
מבית. מהיות בית, וימאסך ממלך (ש"א טו) מהיות מלך, והשבתיך מזונה (יחזקאל ט״ז:מ״א) מהיות זונה, וכן מבוא, מהיות בוא, מקום לבוא בו :
ביאור הגר"א
וז"ס מלוכת שאול שהמלכות עיקר קיומה מהוד ולמטה כמ"ש בזוהר איהי בהוד וכמ"ש (ד"ה א' כ"ט) הוד מלכות. והתחיל למלוך ולא נתקיים בידו ונהרג וז"ס וימלוך שאול וימת כו' ואח"כ מלך מלך א' בנו וג"כ לא נתקיים בידו ונהרג והוא מלך שאחר שאול האמור כאן. וז"ס וימת כמ"ש (ב"ב קי"ו א') יואב שלא שכב על מטתו נאמר בו מיתה דוד שמת על מטתו כו'. ואח"כ יצא מלך הדר שהוא דוד כמ"ש למטה וז"ש (שמואל א' ט"ו) וטוב ראי הדר כנ"ל ולא נאמר בו מיתה ונתקיים מלוכה בידו עד עולם. ולפי שנו"ה הן תרי פלגין דגופא ואין להם קיום א' בלא חבירו לכן משחו שמואל שהוא נצח וישקהו לאדבקא רוחא ברוחא כידוע ויתקיים המלוכה בידו. ולכן זכה שאול לנבואה מה שלא זכה שום מלך שנו"ה הן נביאים. וצוה לו להרוג את עמלק שאחיזתו בנצח כנ"ל ויתוקן נצח ויתקיים המלוכה כנ"ל ולכן אח"כ שלא עשה בעמלק אמר לו שמואל (שם ט"ו) וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל כו' ויחזק בכנף מעילו ויקרע ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך והוא סוד הבגדים שמלה כנ"ל בנצח. לכן נקרע בגדו של שמואל שרצה שאול לאחוז בבגדו כדי שיתקיים ונקרע בשביל עמלק ונקרע לכך הממלכה מידו כנ"ל, וז"ש (במדרש) סימן מסר לו מי שיקרע את מעילך הוא ימלוך ולכן בכרתו דוד לשאול כנף מעילו א"ל שאול ידעתי כי מלך תמלך וקמה בידך ממלכת ישראל (שם כ"ד). וז"ש כאן ונתנה לרעיך הטוב ממך והוא דוד שזכה להתקשר בנצח כמ"ש אצלו נעימות בימינך נצח (תהלים י"ו). וז"ש שמואל לשאול (שמואל א' ט"ו) וגם נצח ישראל לא ישקר כו' ר"ל להאחז ח"ו בסט' דשקר כי אתה רוצה למלוך בסט' דהוד לבד אלא שיבא נעימות בימינך נצח כנ"ל: וז"ס ג"כ קריעת השמלה אצל ירבעם שנחלקה המלוכה לשנים והן נו"ה וירבעם הי' בסט' דנצח כמ"ש (מלכים א' י"א) והוא מתכסה בשמלה חדשה כנ"ל. וז"ס שתפס הקב"ה את ירבעם בבגדו וא"ל חזור בך (סנהדרין ק"ב א'). וז"ס רדיפת שאול לדוד בסוד כי כל הימים אשר בן ישי חי כו' (שמואל א' כ') כי בשביל תקוני נוק' במלך הדר שהוא דוד לא אתקיימו כלן בעולם התהו כמ"ש באדרא רבא. וז"ס הריגת נוב עיר הכהנים שהן חסד עלאה שהוא הדר כמ"ש שם. ושאלת אוב סוד עולם התהו:
ספורנו
ולא שמע ה' בקולכם. מפני חלול השם שעשו שלא תספיק בו כל תשובה אלא מיתה ממרקת וגם היה גזר דין שיש עמו שבועה אחר שהעירו אזנם משה ויהושע וכלב אל התשובה ולא שבו אפילו אחר כך אלא מיראת עונש ולכן לא הספיקה התשובה להסיר העונש הנגזר בעולם הזה. כמו שהיה הענין בקין ובשאול בדבר עמלק ובבני עלי.