פרשנות מצטטת על שמואל א טו:כח

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהוָ֜ה אֶֽת־מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ׃

תורה תמימה

עת לקרוע וגו'. רבי יהושע דסכנין פתר קרא בישראל, עת לקרוע – דכתיב (שמואל א ט״ו:כ״ח) קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך, ועת לתפור – דכתיב (יחזקאל ל״ז:י״ז) והיו לאחדים בידך כור"ל שיתאחדו כל השבטים כאחד. ועיין מש"כ לעיל אות י' וצרף לכאן. .
(שם)
שאל רבBookmarkShareCopy

פירוש מהרז״ו

לרעך הטוב ממך. ש"א ט"ו ולא פירשת מי הוא:
שאל רבBookmarkShareCopy

אור חדש

ויש שהאריכו בקושיא זאת מאוד, מה ראתה אסתר שבקשה על זה שהיהודים יהרגו בהם, ולא היה די לה לבטל הכתבים ויהיו היהודים כמו שהיו בראשונה, קודם שבא המן לאבדם. וקושיא זאת אין בה ממש, כי לכך אמרה אסתר "ולעמוד על נפשם" כמו שאמרנו. ובלא זה, היה עמלק*, [ו]נצטוו ישראל עליהם* למחות שמו מן העולם (דברים כה, יט), ושאול המלך נאבד ממלכותו בשביל שנתן לעמלק פליטה (ש"א טו, כח), ועתה יהיו נותנים לעמלק פליטה כאשר נפל בידם. והתורה אמרה (שמות יז, יד) "כתוב זאת זכרון בספר וגו'", הכתוב רמז גם כן מעשה המגילה הזאת, שהוא למחות שמו מן העולם.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

לרעך לדוד. ובחייו לא הזכיר לו שמו, אלא ונתנה לרעך הטוב ממך (לעיל טו כח), לפי שהיה ירא ממנו שלא יהרגנו, לפי שמשחו למלכות (תנחומא שם):
שאל רבBookmarkShareCopy