וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־הָעָ֔ם לְכ֖וּ וְנֵלְכָ֣ה הַגִּלְגָּ֑ל וּנְחַדֵּ֥שׁ שָׁ֖ם הַמְּלוּכָֽה׃
דעת זקנים
וירא אהרן. שטעו ונתירא שמא ישימו לב לאמר מה יושיענו זה וישימו עליהם ראש לפיכך ויבן מזבח לפניו להשהותם עד שיבא משה:
מגלה עמוקות
(סוטה יד) דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנוס לא"י וכי לאכול מפריה היה צריך או לשבוע מטובה הלא מרגלים בעצמן העידו על כל המעלות של א"י והביאו משם פירות והראו לכל שפירותיה טובים עבור זה לא היה צריך משה ליכנס לשם. יש להתעורר בדברי ר' שמלאי מה ראה על ככה לדרוש פסוק (ישעיה נג) תחת אשר הערה למות נפשו פרשת (שם נב) הנה ישכיל עבדי על מרע"ה גם בתורה בפ' שלנו לא מצינו רמז ורמיזה שמשה התפלל על מצות של א"י גם תשובת הקב"ה כלום אתה מבקש שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם היכן נרמזה אבל הענין יש ליישב עוד אם הטעם של מצות הוא עיקר מצוה בא"י וב"ה נמסרו לכהנים למה לא התפלל אהרן על כניסת א"י ברזא דגלגולא אתי שפיר שראה אהרן בנבואה שלו שיכנס לא"י כמו שרמז שמואל (שמואל א יא) לכו ונלכה הגלג"ל ונחדש שם המלוכה שם רמז שמואל סוד גלגול שלו בא' (שם יב) הנני ענו בי וגו' את שור מי לקחתי לקיים נביאת חנה (שם א) ונתת' לאמתך זרע אנשים שיעור שני כהנים נחלק ניצוץ שלו הוא (עירכין לא) עזרא עלה מקיש ביאה שנייה לביאה ראשונה וגם הוא כהן צדק לע"ל בין ארבעה חדשים לקיים קרא (שמות ד) הלא אהרן אחיך הלוי שנעשה לוי והקריב קרבן בהוראת שעה (שמואל א ב) ומעיל קטן תעשה לו אמו ואי"ש ע"ל מקומ"ו יב"א בשלו"ם ס"ת שמוא"ל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו שהיה אוהב שלום (במדבר כ) ויבכו אותו כל בית ישראל ועל זה טעה קרח שחלק על אהרן שראה שאהרן יוצא ממנו והוא כהן עינו הטעיתו ועז"א (שם טז) העיני האנשים ההם תנקר שראה לקיים מאמר חנה ונתת לאמתך זרע אנשים ולכן ניתוספו לו על שמו אח"כ מנין אותיות כ"ב כמו שדרז"ל ראוי היה עזרא שתנתן התורה על ידו כמשה ואף על פי כן נשתנה הכתב על ידו מתחילה הי' שם אהרן אח"כ הוסיף לו כ"ב ונקרא עזר"א מתחילה היה כלל כל כנפי החיות רנ"ו ואח"כ כלל כרובים רע"ח רזא דמלה כ"ב אותיות של כתב נשתנו על ידו לכן הוסיפו על שמו. משה שראה עיבורו של אהרן בבית שני התפלל אעברה נא שיהיה הוא מעיבור גם כן.