וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־הָעָ֑ם יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֔ן וַאֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־אֲבֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
תורה תמימה
כשושנה בין החוחים. מה שושנה זו אינה אלא לריח כך לא נבראו הצדיקים אלא לגאולתן של ישראל כחהנה זה ודאי דגם בשביל עצמן נבראו הצדיקים, אלא הכונה י"ל עפ"י מ"ש ביומא ל"ח ב' ראה הקב"ה שהצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור, והיינו כדי שיגינו על כל הדורות, והוא ע"ד הלשון ה' אשר עשה את משה ואת אהרן (ש"א י"ב), והמשל בין החוחים הוא כי לתכלית גידול השושנה מגינים גם על הקוצים. .
(שם)
(שם)
מתנות כהונה
אשר עשה את משה וגו'. שמואל א' י"ב ופי' הגדיל וכן פירשו רש"י והרד"ק. והתרגום פי' שעשה גדולה וגבורה על ידיהון:
ביאור יש"ר
ואת הנפש אשר עשו, העבדים והשפחות שקנו בחרן, אבל גם הם בכלל הרכוש, כי עבד איש הוא מקנת כספו וקנינו, והוציאם הכתוב מכלל הרכוש לרמוז על הנפשות שגיירו והחזירו לאמונת האל, ויהיה מלת עשו כמו אשר עשה את משה ואת אהרן (שמואל א' י"ב ו') שהגדילם ולמדם ותקנם, וכינוי הרבים מוסב על אברם ושרי, כי הוא היה מגייר את האנשים והיא מגיירת הנשים כמאמר חז"ל: