וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־יְרֻבַּ֣עַל וְאֶת־בְּדָ֔ן וְאֶת־יִפְתָּ֖ח וְאֶת־שְׁמוּאֵ֑ל וַיַּצֵּ֨ל אֶתְכֶ֜ם מִיַּ֤ד אֹֽיְבֵיכֶם֙ מִסָּבִ֔יב וַתֵּשְׁב֖וּ בֶּֽטַח׃
תורה תמימה
עלה אל ה'. אמר לי׳ ההוא צדוקי לרב אידית, כתיב ואל משה אמר עלה אל ה׳. עלה אלי מבעי לי׳, אמר לי׳, זה מטטרון ששמו בשם רבו, דכתיב (לעיל כ"ג כ"א) כי שטו בקרבו איש מפרשים כי מטטרון בגמטריא שדי, ופירש"י דמטטרון אמר לו עלה אל ה', ורמב"ן פירש להיפך, דהקב"ה אמר למשה עלה אל מטטרון, יעו"ש, וכל זה ע"ד הדרש, ולפי הפשט י"ל המשך הלשון ואל משה אמר עלה אל ה', שכן דרך הכתובים בכ"מ להזכיר את השם במקום הכנוי, כמו ויאמר למך לנשיו וגו' נשי למך האזנה אמרתי, וה' המטיר אש וגפרית מאת ה', ויאמר שמואל וגו' וישלח ה' את יפתח ואת שמואל (שמואל א י״ב:י״א) ולא ואותי, והאר פניך על מקדשך השמם למען אד' (דניאל ט׳:י״ז), וכהנה רבות, ואף הכא כן. .
(סנהדרין ל"ח ב')
(סנהדרין ל"ח ב')
אבן עזרא הקצר
ואל משה אמר. השם עלה אל השם וכמהו מאת ה' מן השמים (ברא' יט), והיה יחזקאל לכם (יחז' כד כד) ואת יפתח ואת שמואל (שמ"א יב יא) וזה היה אחר מעמד הר סיני:
רמב"ן
וטעם עלה אל ה' דרך הפשט יזכיר שם במקום הכנוי, כמו נשי למך (בראשית ד כג), ואת יפתח ואת שמואל (שמואל א י״ב:י״א), וכן והאר פניך על מקדשך השמם למען ה' (דניאל ט יז). אבל בתלמוד (סנהדרין לח:) שאלו עלה אלי מיבעי ליה, ולכן אמרו זה מטטרון ששמו כשם רבו, כלומר ואל משה אמר השם הנזכר בתחלת הענין, ויאמר ה' אל משה (שמות כ׳:כ״ב), עלה אל מטטרון שנקרא בשמי ה'. והטעם, עלה אל מקום הכבוד אשר שם המלאך הגדול, והכונה כי משה יבא בתוך הענן אשר שם כבוד ה' ולא יבא אל השם המיוחד, כי לא יראני האדם וחי (שמות ל״ג:כ׳): ואין כוונת רבותינו כלל כמה שכתב רש"י למעלה (כג כא), גם במסכת סנהדרין (שם) הפך הרב הענין, וכבר הזכרתי (לעיל יב יב, כג כא) כוונתם בשם הזה, וכל דבריהם אמת, אלא שדברו בהגדה ההיא כמסתיר פנים, כי רב אידי לא גלה למין ההוא השואל ענין מטטרון הגדול וסודו חלילה, אבל הזכיר לו כי על המלאך מורה דרך בעולם התחתון הכתוב הזה מדבר, ולפיכך אמר לו דאפילו בפרוקנא לא קבילניה, דכתיב (שמות ל״ג:ט״ו) אם אין פניך הולכים, שאנו לא קבלנו שליח בלתי השם הנכבד וכבר פירשתי (רמב"ן על שמות כ׳:ג׳) סוד הפנים וכל הענין בביאור למשכילים בו במתן התורה: