פרשנות מצטטת על שמואל א יז:ז

ראה קראתי בשם, אין שום אדם יודע משקל הכחות שבנפש האדם המעט הוא אם רב, ועד איזו שיעור הצטיירו בלב, והוא ב"ה לבדו לכלן שמות יקרא ויודע כמה השעור הנכון הראוי לתאר בני אדם בתואר מן התוארים, כדרך כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב (שמואל א' י"ז ז'), וכן כאן הודיע ה' למשה אני ידעתי את בצלאל שהוא נכון בלבו לקבל העזר האלהי בחכמ' בתבונה ובדעת:

ולהב. כן יקרא ברזל החרב כי כשהיא מלוטשת מברקת כלהב אש וכן ולהב חניתו (ש״א י״ז):

(יד) צומח עצים כו' אפילו קנה חצים. דרש כמו צומח חצים (שהח' נבלע בקריאת ב' התיבות יחד) וכדכתיב בשמואל א' חץ חניתו וקרינן עץ חניתו:

חנית מסע ושריה. וכן כל כלי מלחמה הללו שביד המשיג לא יתקיימו ולא יעמדו לפניו של לויתן, מסע י"ל שהוא א' מכלי מלחמה כמו חרב וחנית ושריה וי"ל מסע דוגמת אבן שלימה מסע וגו' (שם יג) וזהו פתרונו חנית מסע שהוא גדול ואינו נוח לטלטל כל כך מפני שהוא גדול וחזק מאוד כענין שנא' בגלית הפלשתי וחץ חניתו כמנור אורגים ולהבת חניתו שש מאות וגו':