וַיִּגַּ֥שׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַשְׁכֵּ֣ם וְהַעֲרֵ֑ב וַיִּתְיַצֵּ֖ב אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃ (פ)
רבנו בחיי
ואל תגעו בכל אשר להם. שאם יבאו להציל ממונם ירדו שאול כמותם. ומה שאמר יצאו נצבים, אמרו במדרש היו מחרפין ומגדפין, נאמר כאן יציאה והצבה ונאמר בגלית יציאה והצבה, שנאמר (שמואל א י״ז:ט״ז) ויצא איש הבינים וגו', ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום, מה יציאה והצבה התם בגדופין אף כאן בגדופין. לכך פתח משה בזאת תדעון וגו', אם כמות כל האדם וגו'.
גור אריה
בקומה זקופה לחרף ולגדף. דאם לא כן, כל איש אשר יוצא – הוא הולך נצב – לא נופל ולא יושב, אלא 'בקומה זקופה לחרף ולגדף', כמו שמצאנו אצל גלית הפלישתי, דכתיב (ש"א יז, טז) "ויתיצב הפלישתי", ושם היה מחרף ומגדף. אבל ב"נצבים" דבפרשת שמות (שמות ה, כ) "ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם", משום דהאי "נצבים" רצה לומר נצב נגד משה ואהרן, והיו מחרפין את משה ואת אהרן. אבל כאן דכתיב "יצאו נצבים פתח אהליהם", לא קאמר 'נגד משה ואהרן', על כרחך נגד הקדוש ברוך הוא קאמר, שיצאו נצבים לחרף ולגדף:
רש"י
יצאו נצבים. בְּקוֹמָה זְקוּפָה — לְחָרֵף וּלְגַדֵּף, כְּמוֹ (שמואל א י"ז) "וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם" דְּגָלְיָת (תנחומא):