פרשנות מצטטת על שמואל א יז:לח

ועתה אברר הראיות של הרמב״ן במד״ו שהוא מדד. הראיה משמואל א׳ סימן ד׳ פסוק י״ב ומדיו קרועים אי אפשר לפרש אלא בגדיו להמעיין שם. אמנם הראי׳ מתהלים סי׳ קל״ג פסוק ב׳ שיורד על פי מדותיו פי׳ רש״י שם מראשו אל זקנו אל פי ראש הכתונת שלו שהזקן שוכב על פי הכתונת. אכן במכלל יופי כתב בזה״ל על פי מדותיו המ״ם בחיר״ק ענין לבוש כמו מִדוֹ בָד וקראו לשפת הבגד העליונה מקום שמכניס ראשו בה הנקרא בדברי רבותינו ז״ל בית הצואר פי. והראיה משמואל ב׳ סימן כ׳ פסוק ח׳ חגור מדו לבושו. הנה רש״י שם לא פירש כלום אכן במכלל יופי ז״ל מדו בחיר״ק המ״ם והוי נוסף עניני לבוש וסמך מדו אל לבושו ולבוש הוא שם הכולל ומדו פרט לאחד מן המלבושים ידוע אצלם תכונתו. ודע בשופטים ג׳ פסוק ט״ז מתחת למדיו פירושו נראה למלבושיו. וכ״כ המכלל יופי וכן בשמואל א׳ י״ז ל״ח וילבש שאול את דוד מדיו. נראה שהוא לבוש ממש ולא הכתונת לפי הפשט ולפי דרשות רבותינו יבמות ע״ו: ע״ש. עוד שם פסוק ל״ט נראה שהוא לבוש וכן שמואל א׳ סימן י״ח פסוק ד׳ ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו וגו׳ נראה ג״כ שהוא מלבוש ולא כתונת על הדרך והסדר. מכל הלין יש ידע וראה. לפירוש אונקלוס כי לו נאה ולו יאה:

מדויהם. מלבושיהם, כמו (שמואל א יז לח): וילבש שאול וגו׳ מדיו:

ולבש הכהן מדו בד: שם מד נבדל משמות בגד - שמלה וכדומה, שמציין את הבגד המכוין למדת האדם; לא ארוך ולא קצר מגופו. כמו שכתוב "וילבש קללה כמדו" (תהלות, קט). וכן (שמואל א י״ז:ל״ח) "וילבש שאול את דוד מדיו" פירשו חז"ל שהיו מכוונים למדת גופו. רוצה לומר, כי אחר כך אמר "ויחגור דוד את חרבו מעל למדיו" - מבואר שנעשה מדתו של דוד כמדתו של שאול. ושרשו מדד מענין מדה. ולדעת ר' יוחנן ביומא (דף כג:) הוא שם המין כמו "שמלה לך" "ויהי לי שור וחמור" - רוצה לומר מדיו; דסבירא ליה שלובש ארבעה בגדים. ולדעת ריש לקיש הוא שם היחיד על הכתונת לבד. ותפס לשניהם שם "מד" שיהיה כמדתו. כמ"ש ביומא (שם) ובפסחים (דף סה.).