פרשנות מצטטת על שמואל א יח:ט

"ויהי בימי אחשורש". אמר רבי לוי ואיתימא רבי יוחנן (מגילה י:), דבר זה מסורת הוא בידינו מאבותינו מאנשי כנסת הגדולה, שכל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא* לשון צער; (אסתר א, א) "ויהי בימי אחשורש", היה המן. (רות א, א) "ויהי בימי שפוט השופטים", היה* רעב. (בראשית ו, א-ב) "ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ויראו בני אלהים את בנות האדם", היה המבול. (בראשית יד, א-ב) "ויהי בימי אמפרל מלך שנער עשו מלחמה". (יהושע ה, יג) "ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו". (יהושע ו, כז) "ויהי ה' את יהושע", (יהושע ז, א) "וימעלו בני ישראל מעל". (ש"א א, א) "ויהי איש אחד מן הרמתים", (שם פסוק ה) "כי את חנה אהב וה' סגר את רחמה". (ש"א ח, פסוקים א, ג) "ויהי כי* זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו". (ש"א יח, יד) "ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו", (שם פסוק ט) "ויהי שאול עויין את דוד". (ש"ב, ז, א) "ויהי כי ישב המלך בביתו רק אתה לא תבנה הבית". והכתיב (ויקרא ט, א) "ויהי ביום השמיני", ותנא אותה היום שמחה גדולה היתה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו שמים וארץ; כתיב הכא "ויהי ביום השמיני", וכתיב התם (בראשית א, ה) "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". הא שכיב נדב ואביהו (ויקרא ט, כד). והכתיב (מ"א, ו, א) "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל", והכתיב (בראשית כט, י) "ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו". והכתיב (בראשית א, ה) "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד", והאיכא שני (שם פסוק ח), והאיכא שלישי (שם פסוק יג) "ויהי", והא איכא "ויהי" טובא. אלא אמר רב אשי, "ויהי" איכא הכי ואיכא הכי, כל "ויהי בימי" ודאי לשון צער הוא. וחמשה הוי; "ויהי בימי אחשורוש", (רות א, א) "ויהי בימי שפוט השופטים", (בראשית יד, א) "ויהי בימי אמרפל", (ישעיה ז, א) ויהי בימי אחז, (ירמיה א, ג) "ויהי בימי יהויקים".

קשה כשאול קנאה. קשה כשאול קנאה של הקב"ה בשעה שמקנאים אותו בע"ז, כמש"נ (פ' האזינו) יקניאוהו בזרים, קשה כשאול קנאה שקנא עשו ליעקב, כמש"נ וישטם עשו את יעקב, קשה כשאול קנאה שקנאו אחי יוסף ליוסף כמש"נ ויקנאו בו אחיו, קשה כשאול קנאה שקנא שאול לדוד, כמש"נ (שמואל א י״ח:ט׳) ויהי שאול עוין את דוד, קשה כשאול קנאה שמקנא הבעל לאשתו כמש"נ ועבר עליו רוח קנאה ^כזיש להעיר שלא הביא לענין זה הפסוק דמשלי ו' כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם, דהוא מורה יותר על קשיות הקנאה מהפסוק שהביא. , קשה כשאול קנאה שעתיד הקב"ה לקנא לציון, כמש"נ (זכריה ח׳:ב׳) קנאתי לציון קנאה גדולה ^כחדרשה זו בכלל באה בהמשך לדרשה הקודמת, דחשיב שם ערך האהבות היותר גדולות שבעולם, והם הם מאלה דחשיב כאן הקנאות היותר גדולות בעולם, ובא בזה להורות, כי בה במדה שתעוז האהבה לאותו דבר במדה ההיא תולד הקנאה לכשתסור האהבה וכן מסבת אהבה עזה תולד קנאה מן הצד, וכמו באהבתם העזה של הקב"ה וישראל לכן יקניאוהו בזרים אם יסורו ממנו, והאהבה היתירה מיצחק לעשו הולידה קנאת עשו ליעקב, וכן באהבת יעקב ליוסף הולידה קנאת האחים, ואהבת יהונתן ודוד הולידה קנאת שאול, ולכשתסור אהבת האיש מאשתו תוליד קנאה עזה כנגדה, ותכלית המכוון בזה, שאומרת כנסת ישראל לפני הקב"ה, דאחרי שמאהבתך העזה אלי תולד קנאת זרים אלי, לכן שימני כחותם על לבך להגן בעדי כי לא תאכלני קנאת זרים, וכן אם ח"ו תסור אהבתך ממני לשעה, הגן בעדי כי לא יכלוני זרים באותה שעה. .
(שם)

למען שוררי - כי אפחד שתמעד רגלי ותענישני, אז ישמחו שוררי וטעמו מגזרת אשורנו ולא קרוב כמו עוין את דוד המסתכלים ביום רעה.