פרשנות מצטטת על שמואל א יח:יד

זבובי מות וגו'. דבר אחר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח – בדואג ואחיתופל מדבר, אתמול מבאישין דברים כנגד דוד ואומרים פסול משפחה הוא ^דרמזו לזה שבא מרות המואביה, אע"פ שבאמת אין ממש בעלילה זו, שאע"פ שהיתה ממואב אך הלכה פסוקה קיי"ל מואבי ולא מואבית [לענין פסול לבא בקהל]. והיום מביעין דברים ומתביישין ^ההלשון והיום אולי מכוין לאחר שראו כי ה' עמו ומצליח בכל דרכיו כמש"כ (שמואל א י״ח:י״ד) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, אשר מזה למדו חז"ל שכל האומר דוד חטא אינו אלא טועה (שבת נ"ו א'), משום דאי אפשר שיהיה חוטא וה' עמו, וא"כ גם לענין כשרות משפחה אי אפשר שיהיה פסול משפחה וה' עמו וכמ"ש אין השכינה שורה אלא על הודאים. והלשון מביעים דברים י"ל דמכוין למה שאמר אחיתופל בצואתו אל ביתו אל תמרדו במלכות בית דוד, כמבואר בב"ב קמ"ז א'. וי"ל ג"כ הכונה ומתביישין ע"פ הגמרא שבת ל' ע"א כשבנה שלמה את בית המקדש וכו' עד באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדרה. ועוד י"ל ע"פ הגמרא סנהדרין צ"ג ע"ב ובמד"ר פ' י"ג עה"פ ויען אחד מהנערים וגו' יודע נגן שיודע לשאול, גבור שיודע להשיב, איש מלחמה שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, וה' עמו שהלכה כמותו בכ"מ, והנה איתא בשבת נ"ה ע"ב ובסנהדרין פ"ב ע"א על הפסוק יכרת וגו' ער ועונה אם ת"ח הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולפ"ז ראי' מוכרחת שדוד לא חטא בבת שבע דאל"ה לא היה לו ער ועונה בתורה ומהפסוק דש"א ט"ז י"ח מוכח דהיה לו ער ועונה בחכמים ובתלמידים – וגם ידוע דדוד היה גליא מסכתא מכ"ז מוכח דלא פסול משפחה הוא וגם בבת שבע לא חטא, לפיכך מתביישין. .
(שם)

"ויהי בימי אחשורש". אמר רבי לוי ואיתימא רבי יוחנן (מגילה י:), דבר זה מסורת הוא בידינו מאבותינו מאנשי כנסת הגדולה, שכל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא* לשון צער; (אסתר א, א) "ויהי בימי אחשורש", היה המן. (רות א, א) "ויהי בימי שפוט השופטים", היה* רעב. (בראשית ו, א-ב) "ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ויראו בני אלהים את בנות האדם", היה המבול. (בראשית יד, א-ב) "ויהי בימי אמפרל מלך שנער עשו מלחמה". (יהושע ה, יג) "ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו". (יהושע ו, כז) "ויהי ה' את יהושע", (יהושע ז, א) "וימעלו בני ישראל מעל". (ש"א א, א) "ויהי איש אחד מן הרמתים", (שם פסוק ה) "כי את חנה אהב וה' סגר את רחמה". (ש"א ח, פסוקים א, ג) "ויהי כי* זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו". (ש"א יח, יד) "ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו", (שם פסוק ט) "ויהי שאול עויין את דוד". (ש"ב, ז, א) "ויהי כי ישב המלך בביתו רק אתה לא תבנה הבית". והכתיב (ויקרא ט, א) "ויהי ביום השמיני", ותנא אותה היום שמחה גדולה היתה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו שמים וארץ; כתיב הכא "ויהי ביום השמיני", וכתיב התם (בראשית א, ה) "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". הא שכיב נדב ואביהו (ויקרא ט, כד). והכתיב (מ"א, ו, א) "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל", והכתיב (בראשית כט, י) "ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו". והכתיב (בראשית א, ה) "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד", והאיכא שני (שם פסוק ח), והאיכא שלישי (שם פסוק יג) "ויהי", והא איכא "ויהי" טובא. אלא אמר רב אשי, "ויהי" איכא הכי ואיכא הכי, כל "ויהי בימי" ודאי לשון צער הוא. וחמשה הוי; "ויהי בימי אחשורוש", (רות א, א) "ויהי בימי שפוט השופטים", (בראשית יד, א) "ויהי בימי אמרפל", (ישעיה ז, א) ויהי בימי אחז, (ירמיה א, ג) "ויהי בימי יהויקים".

בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים. נראה לי בס"ד הטעם דמונין למלכי ישראל באחד בניסן מפני כי אחד בניסן נטל עשרה עטרות (שבת פז:) והמלכים נשרשים במלכות שהיא עשירית לכן בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים.
ועוד נראה לי בס"ד הטעם דמונין למלכי ישראל מניסן ומלכי אומות העולם מתשרי לעשות סימנא טבא למלכי ישראל כי אותיות נִיסָן היוצאים במבטא הלוך וגדול הנו"ן חמשים והסמך ששים ונו"ן פשוטה בת"ש כן מלכותם תהיה הלוך וגדול וסופה תהיה למלך המשיח דכתיב ביה (ישעיה נב, יג) 'יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד' מה שאין כן אותיות תִּשְׁרֵי הלוך וחסור לכך מונין לאומות העולם מתשרי.
ועוד נראה לי בס"ד הטעם כי ניסן שולט בו צירוף שם הוי"ה ככתבו שהוא רחמים גמורים אך תשרי שולט בו צירוף והי"ה שהוא דין ולכן כתיב בדוד (שמואל א' יח, יד) 'וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַהֳ' עִמּוֹ' דייקא השם ככתבו. גם נִיסָן [170] הוא מספר סופי תיבות אברהם יצחק ישראל שבזכותם תתקיים המלכות בישראל לכך בירכם השם יתברך (בראשית לה, יא) 'וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ'.
או יובן בס"ד מילוי נִיסָן [נ-"ן (50)+ י-ו"ד (10) + ס-מ"ך (60) + נ-"ן (50) = 170] הוא מספר נִיסָן [170] נמצא ניסן כפול וכן מלכי ישראל שהם מלכים למטה וגם למעלה בשמים חשובים מלכים מה שאין כן מלכי אומות העולם הם מלכים למטה דוקא ולכן כופלים שלום למלך ישראל דכתיב (דברי הימים א' יב, יט) 'שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ'.

נבזה וחדל אישים. היה, כן דרך הנביא הזה מזכיר כל ישראל כאיש אחד אל תירא עבדי יעקב ואף כאן הנה ישכיל עבדי בבית יעקב אמר ישכיל ל' הצלחה הוא כמו ויהי דוד לכל דרכיו משכיל (שמואל א י״ח:י״ד):

יַשְׂכִּיל. יַצְלִיחַ.