פרשנות מצטטת על שמואל א יט:יא

למנצח וגו׳ בשלוח שאול וישמרו את הבית להמיתו עד שמיכל אשתו הגידה מחר אתה מומת וכתי׳ ותורד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט (ש״א יט) ואז חבר זה המזמור.

וישמרו. לשמור את בית דוד שלא יברח בלילה להמיתו בבוקר כמ״‎ש בשמואל א׳‎:

ויהי ע׳־ב ויהי בקר יום אחד, ערב הוא תחלת הלילה ובקר תחלת היום ונקרא ערב, כי כערב יתערבו הדברים, כי לא יראה אור העין אלא עם האור החיצון ובבקר יבקר אדם בין הדברים לאור היום לפיכך נקרא בקר וכל הלילה נקרא ערב על שם תחלתו כמו שנקרא כל שלשים יום מהלבנה חדש על שם תחלתו שנקרא חדש כמו שאמר (שמואל אי ך') מחר חדש לפי שיתחדש אז אור הלבנה וכן אמר על כל הלילה (איוב ז' ד') ומדד ערב, וכן (תהלים נ״ט) ישובו לערב יהמו ככלב, ואין הכלבים צועקים בתחלת הלילה (ברכות ג'), ומלאכי שאול כל הלילה שמרו דוד מבחוץ להמיתו בבקר כמו שאמר (שמואל י״ט) לשמרו ולהמיתו בבקר, לשמרו שלא יברח בלילה, אבל היום כולו לא נקרא בקר אלא עד חצי היום כי מחצי היום ואילך השמש נוטה לצד מערב ואורו הולך ודל ליושבי הארץ כמו שעד חצי היום הולך וחזק, וכן כתוב (שמות י״ב) בין הערבים והיא משש שעות ומחצה למעלה, ואומר (שופטים י״ט) ״הנה נא רפה היום לערוב״ ולא כן הלילה כי כל הלילה עד עמוד השחר אור הכוכבים שוה ובין היום והלילה הוא כ״ד שעות והזמן הזה נקרא יום כמו שאמר יום אחד יום שני לפיכך אמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, כלומר כין הערב והבקר הוא יום אחד ואע״פ שכל היום לא נקרא בקר, בקר הוא כנגד הערב כי הוא זמן היות שמש על הארץ ואורו רב כנגד אור הלילה ויום נקרא. ולא אמר ויהי יום ויהי לילה יום אחד והוא (והיה? המ״ל) הדבר מבואר יותר, כעבור כי יום יאמר על הפרט ועל הכלל, ולא יתכן להתערב הפרט עם הכלל, ונקרא הכלל יום לפי שהיום הוא העיקר והטוב לכל ברואי מטה. ואמר ויהי ערב ויהי בקר בכל יום מששת ימי המעשה לפי שבכל יום מהם היתה בו פעולה מיוחדת.