פרשנות מצטטת על שמואל א יט:כ

נצב עליו. לשון עמידה ונציבה לא ישמשו דוקא על העמידה בזקיפת קומה הפך השכיבה והישיבה, אבל ישמש גם על מעמד התעלותי (בייאשטאנד), בין תועלת השירות והשמוש, כמו ועמדה לפני המלך (מלכים א א׳:ב׳), היו עומדים לפני שלמה (שם יו"ד), והוא עומד עליהם דאברהם, שכולם תועליות השירות והשמוש, בין תועליות העזר והישועה, יעמוד לימין אביון, אף חכמתי עמדה לי, שענינם תועלת העזר והישועה, וכן לשון נציבה ישמש גם למעמד התועלותי, הנער הנצב על הקוצרים (רות ב׳:ו׳), שהוא לתועלת סדור ענין הקצירה, שיתעסק כ"א בריחוק הראוי מחברו כדי שלא ידחוק איש את אחיו ותתבטל המלאכה, וכדומה מן תועליות המשגיח על עושי המלאכה, וכן ושמואל עומד נצב עליהם (שמואל א י״ט:כ׳) הוא ג"כ עמידה לתועלת הלמודיים הנצרכים להשגת הנבואה, לכן ת"י שמואל קאים מליף עלויהון, ולכן ישמש שורש נציב על פקידי המדינה אשר עינם תמיד בהשגחת התועליות והרחקת ההפסד והנזק למדינה (לאנדשטאֶנדע), כמו שנים עשר נציבים (מלכים א ד׳:ז׳); ויעקב שהיה כעת נדחה מפני עשו אחיו, וגם נלקחו ממנו כל נכסיו, כפי שקבלו רז"ל ובס' הישר, והיה נפרד מאבותיו, מתרחק מקדושת א"י להתנודד לח"ל, שאין ספק שכל אלה היו מצערות את לבבו, ונראה לו במראה הנבואה מאת ה' שהמקום יהיה בעזרתו וישמרנו בכל אשר ילך וכדומה מן ההבטחות הטובות זמניות ונצחיות כמוזכר במאמר הש"י אליו, לכן אמר מקודם בדרך כלל והנה ה' נצב עליו כלומר המקום ב"ה עומד לימין עזרתו, ולפי"ז מ"ש רש"י נצב עליו לשמרו, אין מלת לשמרו תוספת על לשון המקרא, אבל הוא נכלל בלשון נצב שהוראתו מעמד התועלותי, ומלת עליו אינו שב על הסולם כ"א על יעקב וכדאיתא במדרש. ויתורגם נצב עליו (שטאנד איהם בייא), ואונקלס ויב"ע שתרגמו נצב מעתד, יראה שהוא מן ועתדה בשדה לך (משלי כ״ד:כ״ז), שענינו הכנה וזמון לסדר הכל כראוי (בערייטען, אָרדנען), וכן כאן נצב עליו ה' היה מוכן ומזומן לפניו לסדר כל עניניו לטובתו (פעראָרדענטע איבער איהן), והכל הולך אל כוונה אחת להרחיק ההגשמה, והמתרגמו כמו אנכי נצב על עין המים, מגשם את הבלתי ראוי להגשימו:

(כז) וכן הוא קורא לאלעזר כו' כחוט המשולש כו'. המאמר הזה תמוה, ובמכירי שהועתק בו כל הפרק ליתי', ובודאי איזו חסרון יש כאן, ע"כ קשה לכוין אמיתת פירושו, ולפי הנוסחא שלפנינו, אם באנו לפרש שר"א אמר זה על עצמו (וצ"ל קורא לי אליעזר) וכעין מ"ש בראש הפרק אני שמעתי באזני ה"צ מדבר, מקום לפרש מ"ש עליו. אתה עשית עצמך כחוט המשולש בכמה אנפי, חדא כדתנן ספ"ק דקדושין (מז) כל שהוא במקרא ומשנה וד"א עהכ"א והחוט המשולש וגו', ור"א שהי' לו מנחלת אבותיו שדות וכרמים וכדאי' ריש ביצה שהי' לו כרם בצד כפר טאבי (ועמ"ש בס"ד בקונטרס שה"א אות ט'), ועסק בהן בד"א באמונה קרא עליו חוט המשולש, וכן י"ל שחוט המשולש הוא תורה ועבודה וג"ח שבפ' דלהלן ובזה יתיישב סמיכות הפ' דלהלן לכאן, ועמ"ש בסוף קונטרס המבוא, עי"ל כההיא דמנחות (מג:) במי שיש לו תפילין וציצית ומזוזה כו' שנא' והחוט המשולש לא במהרה ינתק (ובשאילתות סדר וישלח סי' כ"ו כ' טעמא דנר חנוכה משמאל כדי שתהא מזוזה מימין ונ"ח משמאל ובע"הב בטלית מצוייצת ביניהן, כיון ג"כ להא דהחוט המשולש דמנחות), ור"א היה זהיר שלא הלך ד"א בלא תפילין כריב"ז רבו כדאי' ספ"ב דסוכה (כח.) ובירושלמי דברכות פ"ב, וכן בציצית ומזוזה, לכן קראו עליו החוט המשולש^[ה]ושני הטעמים אלו י"ל בהא דתניא באדר"נ פי"ד שריב"ז היה קורא על ר' יהושע בן חנניא החוט המשולש לא במהרה ינתק, כי ר"י עסק בד"א שהי' פחמי, וגם הי' זהיר בתפילין עד שהוצרך ליתן טעם לתלמידיו למה חלצן כשנכנס לבית המטרונא בשבת (קכז:), ובלא זה י"ל בדר"י בן חנניא שאפשר הי' אביו ואבי אביו תלמידי חכמים (שהי' לוי משמש בבהמ"ק) וכההיא דכתובות (סב:) אבל בדר"א א"א לומר כן, שאביו הורקנוס לא הי' ת"ח כדמוכח לעיל בפ"א וכמש"ש ובקונטרס שה"א בס"ד (ובלא"ה לשון אתה עשית עצמך, אינו מיושב כ"כ לפרש לפ"ז):, (ולפמש"ל פכ"ח משולשת גבורי כח שנא' החוט המשולש וגו' משמע שמפרש משולש חזק בכחו לפ"ז י"ל שקראו כן על ר"א שהי' גבור כח ואיישר חילי' לאוריי' שהתענה כ"כ הרבה ללמוד תורה וכמש"ל ספ"א בס"ד ע"ש), אבל סיפא דאף אני קורא עליך זה הפסוק תמים תהיה אין מיושב כ"כ לפרשו על ר"א, אם לא שנא' שר"ל שהבטיחו ה' שיזכה להיות תמים, אבל ככ"ז יותר נראה לענ"ד נכון שעיקר המאמר דאתה עשית עצמך כחוט המשולש לפיכך קורא אני עליך תמים תהיה חוזר למעלה על שמואל הנביא (ובילקוט איוב שהובא כל הפרק, לא הועתק לעיל מלתי' דשמואל הנביא עמד בין ב' הדרכים כו', ואפשר הי' כתוב בנוסחאתו כאן בסוף הפרק ומקושר יפה עליו בסמוך לו הא דא"ל אתה עשית כו', ולנוסחא שלנו י"ל שבכדי לסיים הפרק בדבר טוב, קבעו כאן סוף מאמר זה דשמואל), והא דוכן הוא קורא לאלעזר, נראה ט"ס וצ"ל לא לעזר, ומוסב למעלה על זה ששילש וריבע בחטאו שמעתה הוא קורא לא לעזר, ומשום דכתיב בהאי ענינא (דתצא רוחו ישוב לאדמתו שהביא בסמוך,) אשרי שאל יעקב בעזרו, לזה אמר אצל הרשע בלשון זה שקורא לא לעזר ולא להועיל לו, כי לא ימצא לו עוד עזר בקודש, וכמש"ל אות י"ב בשם הגר"א שאין תפלתו נשמעת, וכמ"ש בקראי דמשלי (שביארתי לעיל אות הנ"ל על ההתראה) אז יקראונני ולא אענה, וכמ"ש בזהר פקודי (רסה:) כל זימנא כו' בסטרא דא דקדושה כו' יקרא וקב"ה יתיב ושמע לי' כו' יקראני ואענהו כו' וכל זימנא כו' בסט"א דמסאבא כו' יקרא ולית מאן דישמע לי' כו' עלי' כתיב רחוק מרשעים ישועה (וכמש"ל מקרא דבן אדם שאין לו תשועה) וכתיב גם כי תרבו תפלה אינני שומע, והא דא"ל הקב"ה אתה עשית עצמך כחוט המשולש, יתפרש על שמואל וכמש"ל אות ח' ט' י' שב' דרכים שעמד שמואל ביניהן נחשבין לשלשה חסד וצדקה ומשפט, וזכה לג' דברים כדלעיל (וכמש"ל שחוט המשולש הוא היסוד שהוא אגדת אזוב שאין אגודה פחות משלשה נה"י הכלולים בו), לכן אמר עליו אתה עשית עצמך כחוט המשולש^[ו]ועמיתי הרב המנוח מוה' אברהם עברי"ל ז"ל פי' הא דעשה שמואל עצמו כחוט המשולש, היינו ענותו ששקל עצמו כשלשה קלי עולם כמ"ש ספ"ב דר"ה (כה:) מקרא דאת ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל, ואע"פ שבאמת הי' שקול כמשה ואהרן והי' לו לשקול עצמו עמהם שם, לכן בשכר ענותו זכה שא"ל קורא עליך תמים תהי' כו':, ויתפרש לפ"ז מ"ש אני קורא עליך תמים תהיה עם ה' אלקיך, משום שכל ענין הפרשה ההיא מנביא מקרבך כמוני דרשוהו בשח"ט מז' א' ומז' כ"ה על שמואל ששוה למשה בכמה דברים ע"ש, ועוד יש להוסיף^[ז]ויש לדרוש עוד כמה דברים בפ' נביא הנ"ל על שמואל, כמו קרא דוהאיש אשר לא ישמע אל דברי וגו' אנכי אדרוש מעמו, נדרש על שאול שלא שמע לשמואל, ונדרש מעמו:, שעד שמואל לא נזכר לשון נביא לא על יהושע ולא על אחר (רק כתיב ויעל מלאך ה' מן הגלגל וגו' ואמרו בסע"ר פנחס הי'), ובשמואל הוא שכתוב (שמואל א' ג') וידע כל ישראל וגו' כי נאמן שמואל לנביא לה', ור"ל שידעו וראו שזהו אותו שהובטח לישראל בתורה שיהי' נביא לישראל, וז"ש (שם ט) לנביא היום לפנים יקרא הרואה, שלא היו רגילים עדיין בשם נביא עד שמואל וכמ"ש (שם ג) ודבר ה' הי' יקר און חזון נפרץ, ומשמואל הוא שנתגלה הנבואה כמ"ש בזהר בראשית (כא:) ולכן רבתה הנבואה כמ"ש בריש רות רבה כד"א חבל נביאים (שם י) להקת נביאים (שם יט) ועי' בלק"ח שמואל, ואולי י"ל לפ"ז עוד שנהפך כאן הסדור במאמר וכצ"ל א"ל הקב"ה אתה עשית כו' עם ה' אלקיך וגו' נביא מקרבך מאחיך כמוני וגו' וכה"א (תהלים צט) קוראים אל ה' וגו' והוא לראי' ששמואל שקול כמשה ואהרן ולכן נאמר עליו נביא מקרבך כמוני, וטעו המעתיקים והיפכו הסדר וכתבו הא דוכן הוא אימר קורא אל ה' בתחלה ושוב נתחכם א' מהמגיהים לכתוב במקומו וכן הוא קורא לאלעזר: