וַיֵּ֨לֶךְ גַּם־ה֜וּא הָרָמָ֗תָה וַיָּבֹא֙ עַד־בּ֤וֹר הַגָּדוֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשֶּׂ֔כוּ וַיִּשְׁאַ֣ל וַיֹּ֔אמֶר אֵיפֹ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל וְדָוִ֑ד וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה בנוית [בְּנָי֥וֹת] בָּרָמָֽה׃
רש"י
אשר היה ברוח עמו. כאשר הראהו שמואל הרואה כדכתיב לקמן המה יסד דוד ושמואל הרואה ורבותינו אמרו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בניות ברמה עוסקין היו בבניינו של עולם הוא ב"ה ולמד לו אותה שעה מה שאין תלמיד ותיק יכול ללמוד בכמה שנים:
מחוקקי יהודה; קרני אור
[לא] ואמרו ז"ל (סנהד' ל"ח ב') אַיֶכָה לאן נטה לבך ? ועיין רלב"ג מה שכתב ע"ז, והגר"א פי' אַיֶכָה ? התבונן בעצמך, איך נפלת ממעלתך, איה מדרגתך, וההבדל בין איפה ובין איה לדעת רוו"ה המבקש לדעת מקום המבוקש יאמר איפה הוא, איפה הם רועים, (למטה לז טז) איפה שמואל ודוד (ש"א יט כב) אבל השואל איה הוא, אינו כ"א מתמיה שלא מצאו במקומו הרגיל, "איה שרה אשתך" (למטה יח ט) מדוע איננה פה עמך, וכן זה איכה מדוע אינך במקומך הרגיל: