פרשנות מצטטת על שמואל א כד:יא

הִנֵּה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר־נְתָנְךָ֩ יְהוָ֨ה ׀ הַיּ֤וֹם ׀ בְּיָדִי֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְאָמַ֥ר לַהֲרָגֲךָ֖ וַתָּ֣חָס עָלֶ֑יךָ וָאֹמַ֗ר לֹא־אֶשְׁלַ֤ח יָדִי֙ בַּֽאדֹנִ֔י כִּי־מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא׃

מלבי"ם באור המילות

וראו ודעו. הסדר תמיד ודעו וראו שהראיה מוסיף על הידיעה (ש"א י"ב י"ז, י"ד מ', כ"ד י"א, כ"ה י"ז ש"ב כ"ד י"ג, מ"א כ' ז' וכ"ב, מ"ב ה' ז'. ירמיה ב' י"ט) ופה הכונה בהפך ראו ועכ"פ ודעו עפ"י הודעת אחרים. ומוסיף ובקשו, ובשמואל א' (כ"ג) ודעו וראו את מקומו וכו' וראו ודעו מכל המחבאים, שתחלה צוה שלא די הודעת אחרים רק יראו בעיניהם, ואז מן הראיה ידעו עפ"י השכל מכל המחבאים וכו' :
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

חנני, חנני. חנני שלא אהרוג ושלא אהרג:
שאל רבBookmarkShareCopy

אור החיים

אֲנִי חֹתֶנְךָ וְגוֹ׳ וְאִשְׁתְּךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב סִדְרָם כָּאן מִסֵּדֶר שֶׁכָּתַב בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה שֶׁהִקְדִּים הַבָּנִים לָאִשָּׁה, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא; שמות רבה כז,ב) שֶׁאָמְרוּ אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִינִי וְכוּ׳, אִם כֵּן מִמַּטָּה לְמַעְלָה סִדְּרָם הַכָּתוּב, לָזֶה הִקְדִּים הָאִשָּׁה לַבָּנִים, שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל הַבָּנִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בִּיאָתָם לַמִּדְבָּר וְסִדְּרָם סֵדֶר הֶחָשׁוּב חָשׁוּב קוֹדֵם הִקְדִּים הַבָּנִים. וַהֲגַם שֶׁהִקְדִּים שָׁם יִתְרוֹ לַבָּנִים וְכָאן סִדְּרוֹ קוֹדֵם לָאִשָּׁה שֶׁיּוֹרֶה שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנָּה, הוּא יִתְרוֹ דִּבֵּר בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲבָל הַכָּתוּב כִּבְּדוֹ וְהִקְדִּימוֹ לְצַד הֱיוֹתוֹ חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְצָרִיךְ לְכַבְּדוֹ אֲפִלּוּ מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (שמואל א כד:יא) ״וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה״.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ואשר לא צדה. לֹא אָרַב לוֹ וְלֹא נִתְכַּוֵּן:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

צדה. לְשׁוֹן אָרַב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאַתָּה צֹדֶה אֶת נַפְשִׁי" (שמואל א כ"ד); וְלֹא יִתָּכֵן לוֹמַר צָדָה לְשׁוֹן "הַצָּד צַיִד" (בראשית כ"ז), שֶׁצִּידַת חַיּוֹת אֵין נוֹפֵל ה"א בְּפֹעַל שֶׁלָּהּ, וְשֵׁם דָּבָר בָּהּ צַיִד, וְזֶה שֵׁם דָּבָר בּוֹ צְדִיָּה, וּפֹעַל שֶׁלּוֹ צוֹדֶה, וְזֶה הַפֹּעַל שֶׁלּוֹ צָד. וְאוֹמֵר אֲנִי פִּתְרוֹנוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ – וּדְלָא כְמַן לֵהּ. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בְּחֵלֶק צָד צַיִד, וְאֵין אֲנִי מוֹדֶה לוֹ; וְאִם יֵשׁ לְחַבְּרוֹ בְּאַחַת מִמַּחְלָקוֹת שֶׁל צָד, נְחַבְּרֶנּוּ בְחֵלֶק "עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ" (ישעיהו ס"ו), "צִדָּה אוֹרֶה" (שמואל א כ'), "וּמִלִּין לְצַד עִלָּאָה יְמַלֵּל" (דניאל ז'), אַף כָּאן אֲשֶׁר לֹא צָדָה – לֹא צִדֵּד לִמְצֹא לוֹ שׁוּם צַד מִיתָה; וְאַף זֶה יֵשׁ לְהַרְהֵר עָלָיו, מִכָּל מָקוֹם לְשׁוֹן אוֹרֵב הוּא:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי. כי מה עשיתי לשאול כי הוא צודה את נפשי לקחתה על חנם:
שאל רבBookmarkShareCopy