פרשנות מצטטת על שמואל א כה:ח

שְׁאַ֨ל אֶת־נְעָרֶ֜יךָ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֗ךְ וְיִמְצְא֨וּ הַנְּעָרִ֥ים חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽי־עַל־י֥וֹם ט֖וֹב בָּ֑נוּ תְּנָה־נָּ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֤א יָֽדְךָ֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבִנְךָ֖ לְדָוִֽד׃

ביאור הרד"ל

(ב) ומצא שם י"ט לריב"ז. יום שמחה וכמו על יום טוב באנו (שמואל א' כ"ה) ואיפשר הוי מהדר אז ריב"ז או רבנן דקמי' לתלמודיי' בההוא יומא וכמ"ש בשב' (קיט.) כי חזינא צ"מ דשלים מסכת' עבידנא יומא טבא לרבנן:
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

[ה] וכן כתב הח' ז"ל בס' (שפת יתר סי' יג) אחר שהביא דעת רבינו סעדיה גאון, שהוא מענין הגדה, ופי' "באה הגדה והתברר" וסיים "ולפי דעתי שמלת גד, מגזרת גדוד, מבעלי הכפל, והטעם שיש לה בנים רבים, וטעם חסרון אל"ף במכתב כי סמכו העברים על המבטא (פי' כי הקמ"ץ שתחת הבי"ת מושכת אחריה האל"ף בכח המבטא אף שאיננה כתובה) וכמוהו "על יום טוב בנו" (ש"א כה ח) (וענינו "באנו" והאל"ף חסר במכתב):
שאל רבBookmarkShareCopy

שד"ל

שמחו את ירושלם וגילו בה וגו', לכו אליה והראו עצמכם שמחים בשמחתה למען תינקו וגו', ומלת למען על מקומה תבא בשלום, ד"מ כאדם האומר לחברו לך אצל פלוני והתראה לו מתערב בשמחתו, כי אז ייטיב לך; וכן מצאנו שהיו נוהגים ללכת אצל מי שהיו גוזזים את צאנו, והיו מראים עצמם שמחים בשמחתו, והוא היה נותן להם מתנות, ע' ש"א כ"ה ח'.
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; יהל אור

זמין למנויי פרימיום בלבד