אַל־תַּגִּ֣ידוּ בְגַ֔ת אַֽל־תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּן־תִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן־תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים׃
מצודת דוד
בגת אל תגידו. גת היא מערי פלשתים ואמר אל תגידו שמה מגודל החורבן ואל תבכו בהיותכם שמה כי ישמחו על החורבן ועל הבכיה (ועם כי בודאי ידעו בגת בלא הם אמר כן למליצת הקינה) וכן אל תגידו בגת (ש״ב א):
מנחת שי
ואל תתע. תעה לבבי פלצות בעתתני בראותי ריבוי החילופים שנפלו בספרים כלנו כצאן תעינו. איש לדרכו פנינו. ואין מי יורה דעה. ידין כהלכה. בכמה ספרים חדשים וגם ישנים נכתבים ונדפסים בלא וא"ו ואף בס"א כ"י מוגה בוא"ו אע"פ שלא נכתב כן בראשונה ונסחא זו מאושרת בעיני מפני שמצאתי במ"ג כ"ג פסוקים בקריאה רישא ומציעתא אל אל וסימן נמסר בשמואל ב' א' ואין זה ממניינם וכן הוא עם וא"ו בתרגום ובפירש ן' עזרא ורלב"ג וקב ונקי ויחייא ועמנואל. ומאיר נתיב: אך קשה שבמ"ג נמסר סימן מן כ"ב יחידאין ו אל ולית להון זוגא ואין זה ממניינם השם יקיים בנו מקרא שכתוב וידעו תועי רוח בינה: