בְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־שָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִם־עֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן׃
תוספתא כפשוטה
27-28. אמ' לו ר' ישמעאל זכיתה בה ובכלים שעליה. במשנתנו ספ"ט: ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה, והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה, אמר לו ר' ישמעאל, בני, לזו נדרת, אמר לו, לאו. והתירו ר' ישמעאל. באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנולתן. ובירושלמי שם (מ"א ע"ג): עשה לה עין של זהב, שן של זהב, כלשון הזה אמר לו, זכה במה שעליה. ובבבלי ס"ו ב': תנא שן תותבת היתה לה ועשה לה ר' ישמעאל שן של זהב משלו. ופירש במיוחס לרש"י ששן התותבת שלה היתה עומדת בכיעור, והחליפה ר' ישמעאל בשן של זהב, ועיין גם בפי' ר"א מן ההר ובמאירי. אבל בכי"מ שם: תנא שן תותב' עש' לה ר' ישמע'. ולגירסא זו היתה חסרה לה שן לאשה זו, ור' ישמעאל עשה לה שן תותבת.28אבל ברור שגם שם צ"ל: שן תותבת [של זהב] עש' לה, כגירסת כל המסורות, וכן משמע קצת מן ההספד על ר' ישמעאל, שהשתמשו בפסוק של ש"ב א', כ"ד ("עדי זהב"), ואשר ל"עין של זהב" שבירושלמי, בק"ע מחק אותה, ועיין מ"ש ע"ז ד"ר יוליוס פרויס בספרו ביבליש־תלמודישע מדיצין וכו', עמ' 324, והוא העיר שם על האפיגרמה של XII .23) Martialis): בלי בושה את משתמשת בשנים ובשערות [במחיר] קנויות, ומה תעשי ביחס לעין, ליליאה, אותה אי אפשר לקנות. וספק גדול אם בזמנו של ר' ישמעאל כבר השתמשו בעין של זהב, עיין פרויס הנ"ל.
תוספתא כפשוטה
28-30. כשמת, מה היו אומ' לפניו, בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה המלבישכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן. וכע"ז גם במשנתנו ספ"ט. ובירושלמי ספ"ט: כתיב (ש"ב א', כ"ד) בנות ישראל על שאול בכינה וגו'. ר' יודה ור' נחמיה, חד אמר בנות ישראל ממש וכו'. ובבבלי ס"ו ב': כי שכיב ר' ישמעאל פתח עליה ההוא ספדנא הכי, בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה, המלבישכן וכו'. אבל בכי"מ חסר כ"ז, ושם: תנא שן תותבת עש' לה ר' ישמע' (עיין מ"ש לעיל). וכשמת ר' ישמעאל (ולא יותר). ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 687.