וּמִשְׁנֵ֣הוּ כִלְאָ֔ב לאביגל [לַאֲֽבִיגַ֕יִל] אֵ֖שֶׁת נָבָ֣ל הַֽכַּרְמְלִ֑י וְהַשְּׁלִשִׁי֙ אַבְשָׁל֣וֹם בֶּֽן־מַעֲכָ֔ה בַּת־תַּלְמַ֖י מֶ֥לֶךְ גְּשֽׁוּר׃
רש"י
שני דניאל לאביגיל. ובשמואל (שמואל ב ג׳:ג׳) כתוב והשני כלאב לאביגיל ובמדרש ויכלו מפרש לפי שדוד נשא אביגיל אחר מיתת נבל והיו חושדין אותו הבן שהוא של נבל לכך קראו דוד שמות שנים כלאב ודניאל דניאל דני אל כלאב שהיה דומה כולו לאב:
מלבי"ם
שני דניאל, ובש"ב (ג, ג) ומשנהו כלאב, ושם הבאתי בשם המדרש שמפני שלצני הדור היו אומרים שהוא מנבל, היה קלסתר פניו כאביו ונקרא כלו אב, ומזה מבואר שחדשי הבחנה הוא גזרה דרבנן, ואז לא נגזרה הגזרה, ודוד נשאה תיכף אחר עבור ימי האבל וספירת ז' נקיים וילדה, והיו קוראים לו כלב, כי נבל היה כלבי ממשפחת כלב (ש"א כה, ג), נגד זה קראו כלאב בא', ושמו העצמי היה דניאל. וי"ל שלכן התנשא אדוניה למלוך אף שדניאל נולד קודם לו, כי היו מליזים על דניאל שהוא ספק אם הוא בנו של דוד או של נבל. ולדעת חז"ל ברכות (ד ב), י"ל שהיה עוסק בתורה תמיד ולא רצה למלוך:
רלב"ג
ואותו ילדה אחרי אבשלום. הנה הוא מבואר שאי אפשר שנבין מזה ענין הלידה כי אבשלום היה בן מעכה ואדניה היה בן חגית ואילו היה מענין הלידה היה ראוי שיהיו שניהם מאם אחת תלד אדניה אחרי אבשלום ולזה הוא מבואר שהוא מענין הגדול כאמרו ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל המחולתי שהוא מענין הגדול כמו שקדם והרצון בזה שאמו גדלה אותו אחרי אבשלום והתנהג במנהגיו ובמדותיו ולזה אמר וגם הוא טוב תאר מאד כמו אבשלום שהיה יפה תאר מאד כמו שזכר במה שקדם הנה כמו שחשב אבשלום שימלוך אחר דוד מפני רוב יופיו כמו שחשב אדניה:
רש"י
אלא דניאל שמו – במקום אחד אומר (שמואל ב ג׳:ג׳) ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל וגו' ובמקום אחר אומר והשני דניאל לאביגיל בדברי הימים (א ג):