פרשנות מצטטת על שמואל ב ג:יד

ולא שמע אליה לשכב אצלה בעוה"ז, להיות עמה בגיהנם. ג' נאמנין הם, בעל הבית המפריש מעשרותיו כראוי אינו נחשד על התרומה והמעשרות ואין לך נאמן גדול מזה. רווק הדר בשכונת זונות ואינו חוטא אין לך נאמן גדול מזה. עני שהפקידו לו פקדון ולא נחשד עליו אין לך נאמן גדול מזה. אי אתה מוצא נאמן כיוסף שהיה במצרים שכתוב בהם (יחזקאל כ״ג:כ׳) אשר בשר חמורים בשרם, והוא בן שבע עשרה שנה והיא משדלתו בכל יום ולא נחשד על העריות. שלשה כבשו את יצרם ואלו הם. יוסף, בועז, פלטי בן ליש. ודרשו רבותינו ז"ל בסנהדרין תקפו של יוסף ענותנותו של בועז, דאלו גבי יוסף ביום ואלו גבי בועז בלילה, דכתיב (רות ג׳:ח׳) ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו. וכבש את יצרו שלא קרב אליה כלל עד אחר הנישואין. תקפו של בועז ענותנותו של פלטי בן ליש, דאלו בועז חדא ליליא ואלו פלטי בן ליש כמה זמן. שהרי בשעה שבעתתו רוח רעה לשאול נתן לו את מיכל בתו, שנאמר (שמואל א כ״ה:מ״ד) ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים, והיה יודע פלטי בן ליש שלא היו קדושין תופסין באשת איש ושאול אנס את בתו ונתנה לו, ומפני שנתירא משאול הראה עצמו שלקחה כי לא היה חפץ בה, וכיון שנתברר לדוד שאנסה שאול ושלא היה חפץ פלטי בן ליש בה, שלח לבנו של שאול אחר שמת שאול ואמר (שמואל ב ג׳:י״ד) תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים. ולפיכך פירש ואמר (שם) ויקחה מעם איש ולא אמר מעם אישה. ומה שכתוב (שם) וילך אתה אישה, פירושו שהלך פלטי ללוותה לילך אל דוד אישה. ומה שכתוב (שם) הלוך ובכה אחריה עד בחורים, מפני שהיה מתירא מדוד שמא לא יאמינהו ויגמלהו רעה.

תנה את אשתי וכו'. ש"ב ג', י"ד.

154-155. [שנ' תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי וגו']. השלמתי ע"פ ד וכי"ע. ובבבלי הנ"ל: ר' יהושע בן קרחה אומר קידושי טעות היו לו במירב, שנאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים (ש"ב ג', י"ד). מאי תלמודא? א"ר פפא מיכל אשתי, ולא מירב אשתי. מאי קידושי טעות, דכתיב והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול (ש"א י"ז, כ"ה) וכו', והמקדש במלוה אינה מקודשת וכו', עיי"ש.