פרשנות מצטטת על שמואל ב ג:ל

למנצח על מות לבן וכו׳. הרבה טרחו המפרשים בענין מלות אלו ר״ל על מות לבן, מהם שפירשו על מות שתי מלות שראויות להיות אחת כמו פקח־קוח (ישעי׳ סא) יפה־פיה (ירמי׳ מו) וכלי זמר הוא נקרא עלמות כדרך עלמות שיר (תה׳ מו). ולבן ר״ל ללוי אחד הנקרא בן כאמרו בן ויעזיאל ושמירמות (דה״א טו יח) ואע״פ שאין ממנהג הלשון להפיל למ״ד פתוחה על שם העצם, נשתנה הלשון הזה דרך זרות. וכוונת המזמור לדעתם שבח והודאה בהכנע צורריו לפניו והכונן כסא מלכותו על אפם ועל חמתם. וי״מ על מות שתי מלות כמו על מיתת ולבן שם העצם על איזה אויב מושל בחזקה ברוב גאוה. וכן י״מ שפירושו על מות נבל והוא הפוך והכוונה על נבל הכרמלי וזה ודאי רחוק כי נבל לא הרע לו ולא לישראל אלא שהיה כילי ופחות. וי״מ לבן כמו נבל רומז על גוג ומגוג והוא נבואה עתידה. וי״מ על מות לבן כמו הבן והלמ״ד יתירה כמו הרגו לאבנר (ש״ב ג ל) ורומז על מות הבן הנולד לו תחלה מבת שבע אלא שאין לשון המזמור מתישב בו יפה וכן י״מ אותו בדרך זה לנבואה העתידה בזמנו ומאמרו אל יעוז אנוש. ומ״מ רוב המפרשים מסכימים שאמרו על גלית ולבן כמו הבן והלמ״ד יתירה והבן ר״ל האמצעי והוא שגלית קראו הכתוב איש הבינים מפני שבאו פלשתים על ישראל ואמר שם ושאול ואיש ישראל נאספו וגו׳ ויערכו מלחמה וגו׳ ופלשתים עומדים אל ההר מזה והגיא ביניהם ויצא איש הבינים ממחנה פלשתים גלית שמו (ש״א יז) וקראו איש הבינים להיותו עומד בין שתי המערכות ואע״פ שא״כ היה לו לכתוב יוד בין הבית והנון.

השלישי לאבשלום. הרד"ק פי' כמו את אבשלום, שמצאנו למ"ד במקום את, הרגו לאבנר (ש"ב ג, ל). ולי נראה מפני ששם אבשלום מורה אבי השלום, שינה שמו לגנאי ע"י תוספת הלמ"ד שנקרא לא - אב - שלום. ואמר בן מעכה, שמעכה גרמה לו שהיתה יפ"ת כמ"ש חז"ל (סנהדרין קז א). ואדוניה בן חגית, אמו גרמה לו שגדלה אותו לרוע, כמ"ש (מ"א א, ו) ואותו ילדה אחרי אבשלום לפרש"י שם:

ואמ׳ חסדי ומצודתי כמו שבא אלהי תהלתי (תה׳ קט) ונאמר ג״כ בלא מלת אלהי כדרך הוא תהלתך (דברים י כא) וכן נאמר כאן חסדי ומצודתי כי השם והתאר שבו יתאחד ופי׳ חסדי שחסדו מגיע אלי תמיד ומצודתי לשון חוזק כי המגדל הגבוה והחזק יקרא מצודה. ומשגבי ענין התרוממות [כמו] חומה נשגבה (משלי יח יא) אשר שגבה ממנו (דברי׳ ב לו) כלומר שאני מתרומם ומתנשא בו ומפלטי לי היו״ד נוסף כמו ומפלט לי כלו׳ ומפלט אותי כי הלמ״ד לפעמים תבא במקום את כמו לכל כליו תעשה (שמות כז) הרגו לאבנר (ש״ב ג׳ ל) או יהיה היו״ד כנוי למדבר בעדו ומלת לי הבאה אחריה יתרה כמו ותראהו את הילד (שמות ב ו) ומגיני להגן בעדי מכל צרותיו ובו חסיתי בטחתי הרודד עמי תחתי רודד הוא לשון ארמי וירקעו (שמות לט ג) תרגומו ורדידו ר״ל שוטחם תמיד תחתי להיותם מרמס לרגלי עמי כמו עמים וכמוהו הייתי שחוק לכל עמי (איכה ג יד).