וְדָוִ֣ד ׀ וְכָל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַֽׂחֲקִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה בְּכֹ֖ל עֲצֵ֣י בְרוֹשִׁ֑ים וּבְכִנֹּר֤וֹת וּבִנְבָלִים֙ וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְנַֽעַנְעִ֖ים וּֽבְצֶלְצֶלִֽים׃
פירוש מהרז״ו
שנקרא נעים. על שקורין עמו את ההלל בנעימה ועל שמנענעים בו בהלל נקרא נעים מלשון נענוע כמ"ש במ"ר פר' ד' בסימן כ' ובמנענעים ש"ב ו' ה' זה הלולב שאדם מנענע בו וזהו נעים מלשון נע ונד:
משנת ארץ ישראל
ובכל כלי שיר בלא מספר – הצירוף כינור, נבל, מצלתיים וכלי שיר מופיע במקבילות (משנה, מדות פ"ב מ"ו) והוא מבוסס על צירוף המופיע במקרא99דברי הימים א יג ח; א כה א, ופסוקים דומים בספרי מקרא אחרים כגון שמואל ב ו ה ועוד, ראו פוקס, סוכה, עמ' 178, ולהלן. , מכאן שזהו מטבע לשון ספרותי וייתכן שהרכב כלי הנגינה היה שונה, או אולי בלתי קבוע. למעשה, המשנה מתארת את שמחת בית השואבה תוך שימוש בפסוק המקראי: "ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשֹררים בכלי שיר נבלים וכִנֹרות ומצִלתָיִם" (דברי הימים א טו טז). צורת תיאור זאת חוזרת במקורות התנאיים: המחבר מתאר מציאות ואגב כך משתמש פסוק. לפי תפיסתו של המתאר הפסוק הוא המציאות בהתגלמותה, מציאות אמִתית יותר מהמציאות עצמה. תופעה זו חוזרת ואופיינית לתיאורים במסורות צליינים100ראו פירושנו לשביעית פ"ט מ"ב. . הסבר זה מבהיר מדוע אין החליל נזכר. הרי לכאורה המשנה מסבירה "מהו חליל" ומתארת אירוע שהחליל אינו נזכר בו. יש להבין זאת על רקע התפתחות המשנה. ההלכה הקדומה אמרה "חליל שישה" והתכוונה לשמחת בית השואבה. בשלב שני באו ההסברים. אלו נכתבו בידי העורך, או נלקטו ממקור עצמאי. הווה אומר, כאשר נאמר המשפט "חליל שישה" היה לו כמובן הסבר, אבל אין זה ודאי שההסבר היה כתוב וערוך. ההסבר הערוך, שנערך בתקופה כלשהי, לא נכתב (נערך) על בסיס המשנה או כהסבר לה אלא כמקור עצמאי. הוא לא ראה צורך להדגיש דווקא את החליל, אלא זיהה את האירוע עם הפסוק וכלי השיר שבמקרא. כך נוצר במשנה נוסח ספרותי "חורק" שאינו מאוזן והרמוני. ראשונים שלא הרבו לעסוק בהתפתחות הטקסט המשנאי ובעריכתו בחרו לתקן את הנוסח ולהוסיף את המילה "חליל", ואין צורך בכך.
משנת ארץ ישראל
ששם הלוים נותנין כינורות [ו]נבלים ומצילתים וכל כלי שיר – חללים אלו נוצלו למחסן כלי נגינה. נוסח המשנה אינו בא להוציא תפקידים נוספים של חללים אלו. הצירוף של שלושת כלי נגינה אלו הוא מקראי: "ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון <הנביאים> הנבאים בכנרות בנבלים ובמצלתים" (דברי הימים א כה א). ברשימות אחרות בתנ"ך מופיעים גם התופים (שמואל ב ו ה ועוד), אבל ציטוט זה מתאר את תזמורת המקדש. אין בכך, אפוא, תיאור של כלי הנגינה שבמקדש, אלא ציטוט מקראי. "תזמורת המקדש" מתוארת במשנת ערכין פ"ב מ"ו. כפי שראינו בפירושנו לה, הרכב התזמורת הוא:
ר"ש משאנץ
זמין למנויי פרימיום בלבדברטנורא
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
כאן כתיב בכל עוז ובשמואל (שם) כתיב בכל עצי פתרון בכל עצי כלי שיר וכאן פתרון בכל עוז כלי שיר: