פרשנות מצטטת על שמואל ב ז:יח

עומד ומקבל. מכלל דעד השתא יושב הוה, נמצינו למדים דבעזרת נשים היה קורא, דאי בעזרת ישראל וכ״ש במקום המקודש יותר ממנה אסור לישב אלא למלכי בית דוד הותר להם לישב בעזרה, דכתיב (שמואל ב׳ ז׳) ויבא המלך דוד וישב לפני ה׳:

מה כתיב שם וגם דוד המלך שמח שמחה גדולה. צ"ל ודוד מכרכר בכל עוז (שמואל ב ז׳:י״ח). וכן ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' [יפ"ת]:

פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה, כלו' אני השומר, אני מתירא תמיד שמא יבא בעל הכרם ויבקר את כרמו היא ארץ יהודה, ויקצוף עליה אם יראה שאינה מצלחת, וע"כ אני שומר אותה לילה ויום. מצאנו כנוי הגוף שאינו מתיחס לשם שאחריו, כגון מי אנכי ה' אלהים ומי ביתי (ש"ב ז' י"ח), וכן עבדך אני המלך אהיה (שם ט"ו ל"ד) שענינו המלך. אני עבדך אהיה. והמפרשים כלם פירשו הפסוק על האל עצמו, והוקשה להם מאד מאמר פן יפקד עליה ר' יצחק בן שאול (הביאו רא"בע) ור' יוסף קמחי (הביאו רד"ק) ודון יצחק פירשו פן יחסרו עלים שלה, ולפי זה היה צריך לנקד יִֽפָקֵד והיה צריך שיהיה עלה חסר יו''ד ור' משה הכהן ורא"בע ורדק ורוז' וגיז' פירשו פן יפקד עליה האויב, וזה לא יתכן, כי לשון פקד על לא יורה אלא בקור המעשים הרעים לענוש עליהם, אבל אויב הבא ושוטף בארץ לא לו לא יאמר שהוא פוקד עליה.

אלא למלכי בית דוד - שמצינו בהן ישיבה שנאמר (שמואל ב ז׳:י״ח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי ומי ביתי וגו':