וַתִּקְטַן֩ ע֨וֹד זֹ֤את בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וַתְּדַבֵּ֛ר גַּ֥ם אֶל־בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖ לְמֵֽרָח֑וֹק וְזֹ֛את תּוֹרַ֥ת הָאָדָ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
ראש דוד
או כלך לדרך זו ויש לפרשה כדעת הזהר ויבא אל נכון דשנינו בספרי סוף פ' האזינו אמר לפניו רבש"ע למה אני מת וכו' אמר לו כלך משה גזירה היא מלפני שוה בכל אדם שנאמר (במדבר י"ט י"ד) וזאת התורה אדם כי ימות באהל ואומר (ש"ב ז' י"ט) זאת תורת האדם ה' אלהים אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע למה מת אדם הראשון אמר להם שלא עשה פקודי והרי משה עשה פקודיך אמר להם גזירה היא מלפני שוה בכל אדם שנא' וזאת התורה אדם כי ימות באהל עכ"ל. וידוע דסתם ספרי ר' שמעון בן יוחאי ולכן נכון לפרש דגם לדעת רשב"י בזהר הגם דגזרת מות היתה קודם ועשה תשובה ונתן לו יומו מסיבת קלקול העולמות נשתנה אופן המיתה, ולשון מאמר הש"ס הנז' יש לפרש דשאלת מלאכי מרום היתה כמ"ש דיש שתי סברות בענין מיתה כמדובר ויען שלפי האמת אופן המיתה נשתנה השיב הקב"ה מצוה קלה וכו' והם סברו דכונת הקב"ה על עיקר המיתה דאם לא חטא אדם לא היה מיתה בעולם ומשו"ה קשיא להו ממשה ואהרן דאי אמרת בשלמא כסברא אחרת דהמיתה נגזרה אף אם לא יחטא ניחא משה ואהרן אבל אי אמרינן דהמיתה מחמת החטא קשה ממשה ואהרן, ויאמר ה' מקרה אחד וכו' כלומר המיתה בעצמה גזורה לכל ואף אם לא חטא אדם רק אופן המיתה נשתנה בחטאו וכדעת הזהר, ועל דרך זו הוא כונת הספרי כי אמר אלקים למשה גזרה היא מלפני שוה בכל אדם כלומר כטוב כחוטא ואף אם לא חטא אדם שנאמר וזאת התורה אדם כי ימות והרי כך כתוב בתורה דלא להשנאה והוא ממדת רחמיו לאור באור החיים, וז"ש ואומר זאת תורת האדם ה' אלהים כלומר רחום בדין דזה רחמנות לאדם שיזכה יותר מחייו, אמרו מלאכי השרת למה מת אדה"ר כיון שעשה תשובה והשיב שלא עשה פקודי והם סברו על עיקר המיתה והקשו ממשה כמש"ל והשיב גזרה היא מלפני שוה בכל אדם שנא' זאת התורה אדם כי ימות והגזרה הזו לעולם ואתיא רשב"י דהוא סתם ספרי כדעת הזהר.
מלבי"ם
איה, (חלק ה') שב להתפלל שיזכור ה' את החסד והאמונה שכרת לדוד, ועז"א איה חסדיך הראשונים ה' נגד החסד, נשבעת לדוד באמונתך נגד האמונה, שהשבועה הזאת היתה לצורך מהלך שלימות הכלל, כמ"ש ותדבר אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם ה' (שמואל ב ז׳:י״ט), וכמ"ש שם: