פרשנות מצטטת על שמואל ב טו:יד

וַיֹּ֣אמֶר דָּ֠וִד לְכָל־עֲבָדָ֨יו אֲשֶׁר־אִתּ֤וֹ בִירוּשָׁלִַ֙ם֙ ק֣וּמוּ וְנִבְרָ֔חָה כִּ֛י לֹא־תִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ פְלֵיטָ֖ה מִפְּנֵ֣י אַבְשָׁל֑וֹם מַהֲר֣וּ לָלֶ֗כֶת פֶּן־יְמַהֵ֤ר וְהִשִּׂגָ֙נוּ֙ וְהִדִּ֤יחַ עָלֵ֙ינוּ֙ אֶת־הָ֣רָעָ֔ה וְהִכָּ֥ה הָעִ֖יר לְפִי־חָֽרֶב׃

רש"י

מזמור לדוד בברחו. הרבה דרשות דרשו בני אגדה בדבר ורבותינו אמרו משאמר לו הנביא (ש"ב יא) הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך היה לבו סוער שמא עבד או ממזר יקום עלי שאינו מרחם עלי כיון שידע שבנו הוא שמח ומדרש אגדה על שראה טכסיסו קיימת שהיו עבדיו והכרתי והפלתי שהם סנהדרין מחזיקים אדנותו עליהם כשאמר להם (שם טו) קומו ונברחה מפני אבשלום מה כתיב שם כל אשר יבחר אדוני המלך הנה עבדיך וכשבא מחנים (שם יז) ושובי בן נחש ומכיר בן עמיאל וברזילי הגלעדי יצאו לקראתו וכלכלוהו שם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

אני אמרתי בחפזי. לנוס מפני אבשלום:
שאל רבBookmarkShareCopy

רקנאטי

וישב ישראל בשטים וגו'. ותקראנה לעם וגו'. ויצמד ישראל וגו'. מדרש רות (זוהר חדש פ"א ט"ג) אין לך נשים מתעסקות בנחש וכשוף כבנות מואב מאי כתיב ועמד ישראל לבעל פעור ויאכל העם כיון דהוו אכלי מידי בחורשייהו מיד הוו סגדין לון לטעותהון. וכבר הזכרנו זה המאמר בפסוק מכשפה לא תחיה. ונראה מכוונתם כי לא היו שולטין עליהם רק על ידי כשפים. ואל תתמה איך יעבור אדם על דעת בוראו על ידי כשוף שהרי בביאור אמרו רבותינו ז"ל בעירובין ג' דברים מעבירים האדם על דעתו ועל דעת המקום רוח רעה ודקדוקי עניות והרשות וכשפים בכלל רוח רעה הם. וסוד הענין כי אין הבורא יתברך ויתעלה משנה סדר פעולות מדותיו בעבור האדם רק אם יהיה ראוי לכך כרבי חנינא שאמרו עליו שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה. ואולי תאמר אחרי שהיו כמו אנוסין למה נענשו ונ"ל להשיב כי לא היה להם להתערב עמהם לאכול מזבחיהם. והרב רבי אלעזר מוורמשא כתב כי אין חטא המכושף גדול כשאר החטאים ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל ידום כי אין להרהר אחר מדת הדין ועבודת פעור ידעת ממה שאמרו בו רז"ל וכוונתם היתה בעבודה ההיא כנגד פערה פיה לבלי חק (ישעיה ה יד) ובעבודתה מתחזק בה רוח הטומאה ונמשכה על עובדיה על דרך הבא ליטמא פותחין לו. וכדי שלא תכלה אותם מדת הדין כהרף עין אמר משה הרגו איש את אנשיו כמו שעשה בעגל שנאמר הרגו איש את אחיו ואיש את רעהו וגו' והכל לרוות צמאונה ולסלקה מעליהם ראיה לדבר כי כשהרג פנחס זמרי נעצרה המגפה וזה טעם אמרו קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליי' נגד השמש וישוב חרון אף ה' כי מדת הדין מתרצה בהם. וטעם ראשי העם לפי פשוטו לדון את החוטאים כתרגומו וכן אמרו רז"ל במדרש שיר השירים הושב להם בתי דינין. אבל על דרך האמת רמז לנו רמז גדול כי כשמדת הדין חלתה בעולם אינה מתרצה רק בטובים שבהם וכן אמרו רבותינו ז"ל במדרש שיר השירים כשישראל חוטאים אין הקב"ה נפרע אלא מגדוליהם שכן אמר הקב"ה למשה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליי'. משל למה הדבר דומה למלך שמרד עליו לגיון אמר המלך מה יש לי חשבון עם האסטרטיוטות שאין אפסונותיו כלום אלא דבר קל אלא אהדוף את הגדולים שהוא נוטל שלשים דינר בכל יום. ומכאן תבין סוד ז' בני שאול המוקעים בענין הגבעונים. מדרש רות (זוהר חדש ע"ח ט"א) אלימלך יכיל הוה למיקם ולאגנה על דריה זכאה הוה. <תרגום - אלימלך היה יכול לקום ולהגן על הדור כי צדיק היה>. בשעתא דאתער קודשא בריך הוא בדינא על עלמא אשגח ברישהון דעמא ובעא לחפיא על אלימלך. <בשעה שנתעורר הקב"ה על העולם בדין הביט בראשיהם של העם ורצה לכסות על אלימלך>. בקדמיתא מה כתיב וילך איש סתם ולא כתיב מאן הוא. <בתחילה מה כתוב איש סתם ולא כתוב מי הוא שרצה לכסות עליו>. מיד קם מקטרגא ואמר ושם האיש אלימלך דאתרשים איהו ואשתמודע הכא הוא וכל ביתיה. <מיד קם המקטרג ואמר ושם האיש אלימלך שהוא רשום ונודע הוא וכל בני ביתו>. מכאן אוליפנא דלית לך דיינא בכל דרא ודרא דלא אתרשים ואשתמודע לגבי עילאה. <מכאן למדתי שאין שופט דור ודור שלא יהיה רשום ונודע למעלה>. וכד איתער דינא על עלמא איהו איתדן בקדמיתא. <ובשעה שנתעורר דין על העולם הוא נדון בתחילה>. ובענין עגלה ערופה אבאר יותר בגזירת השם ודע כי השי"ת נתכוון לטובת ישראל באומרו והוקע אותם כי מאחר שמדת הדין נתמנית ליפרע מן הרשעים כביכול שאפילו הקדוש ברוך אינו יכול להחזירה עד שתעשה פעולתה כענין שאמר ירמיה ולא יוכל יי' עוד לשאת מפני רוע מעלליכם (ירמיה מד כב). ובביאור אמרו רז"ל בספר הזוהר [נשא קכ"ב א'] ענין זה בתר דשארי דינא תקיף חיליה מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה דהא כיון דשארי דינא לא איסתלק עד שישתלים. <תרגום - אחר שכבר שרה הדין נתחזק כחו מי יעבירו מן העולם ויסלקו כי כבר שרה הדין אינו מסתלק עד שיושלם>. סימן לדבר לא תחסום שור בדישו וידעת כי השור רמז למדת הדין וכשהוא דש ומכלה העולם אין לחסום פיו. ועל כן יונה הנביא ע"ה לא פתח פיו בתפילה עד שהטילוהו בים וכמו שאמרו רבותינו ז"ל בפסוק כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום (שמואל ב' טו יד) נטל בעל הכוס להדיח את כוסו וכו'. ובספרי אמרו ואפקוד עונה עליה כיון שאני פותח את הפנקס מיד אני גובה את הכל. ועוד אמרו במדרש שובה ישראל עד יי' אלהיך (הושע יד ב) אמר להן הקדוש ברוך הוא עשו תשובה עד שלא נשב למדת הדין ואינו יכול מה לעשות אלא עד שאני עומד במדת רחמים עשו תשובה ??אני מקבל אתכם. ומכאן תבין מאמרם כשהגזר דין של מעלה נחתם בדם שאינו נקרע לעולם רוצה לומר במדת הדין קשה. מדרש רות (זוהר חדש ע"ח ט"ב) אמר ר' אושעיא ומעין יוצא מבית יי' והשקה את נחל השטים באותו זמן עתיד הקדוש ברוך הוא לטהר את כל העולם כלו ומפני שנחל שטים מרבה ניאוף יצא מעיין מבית יי' לרפא אותו נחל:
שאל רבBookmarkShareCopy