פרשנות מצטטת על שמואל ב טו:יט

וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־אִתַּ֣י הַגִּתִּ֔י לָ֧מָּה תֵלֵ֛ךְ גַּם־אַתָּ֖ה אִתָּ֑נוּ שׁ֣וּב וְשֵׁ֤ב עִם־הַמֶּ֙לֶךְ֙ כִּֽי־נָכְרִ֣י אַ֔תָּה וְגַם־גֹּלֶ֥ה אַתָּ֖ה לִמְקוֹמֶֽךָ׃

אור החיים

עוֹד יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם, בְּהָעִיר לָמָּה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם״ בֵּין זִכְרוֹן הָעוֹבְדִים וְהַנֶּעֱבָדִים, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם״. אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה דַּף מ״ד וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַב הוּנָא רָמֵי, כְּתִיב (דברי הימים א יד:יב) ״וַיִּשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ״ וּכְתִיב (שמואל ב ה:כא) ״וַיִּשָּׂאֵם״, לֹא קַשְׁיָא – כָּאן קוֹדֶם שֶׁבָּא אִתַּי הַגִּתִּי, כָּאן אַחַר שֶׁבָּא אִתַּי הַגִּתִּי, דִּכְתִיב ״וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ״. וּמִי שָׁרֵי? אָמַר רַב נַחְמָן: אֲתָא אִתַּי וּבִטְּלָהּ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי יֵשׁ מְצִיאוּת לִירַשׁ גַּם אֱלֹהֵיהֶם עַצְמָן, וְהוּא כְּשֶׁהָיוּ עִמָּהֶם עוֹבְדֶיהָ שֶׁבִּטְּלוּם הֵם וְיֵהָנוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם, וְלֹא אוֹתָם לְבַד אֶלָּא גַּם אֱלֹהֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם. וּתְנַאי הַמִּשְׁפָּט רָמַז הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁהִקְדִּים מַאֲמַר ״אוֹתָם״ וְאַחַר כָּךְ ״אֶת אֱלֹהֵיהֶם״, כְּדִבְרֵי הַשַּׁ״ס שֶׁאָמַר אַחַר שֶׁבָּא אִתַּי נֶהֱנָה דָּוִד בַּעֲטֶרֶת מַלְכָּם.
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

ויגלום. ענין הנוע ממקום למקום, ועם היא בלא שבי כמו וגם גולה אתה למקומך (ש״ב טו):
שאל רבBookmarkShareCopy