פרשנות מצטטת על שמואל ב טו:לב

וּלְפִי שֶׁשְּׁלֹשֶׁת אֵלּוּ גָּרְמוּ הַחֻרְבָּן וְסִלּוּק הַשְּׁכִינָה, עַל כֵּן צִוָּה לְרַחֲקָם מִן הַמַּחֲנֶה שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהֵמָּה מְצוּיִין הקב״ה מַרְחִיק שְׁכִינָתוֹ מִשָּׁם, כִּי הַמָּקוֹם טָמֵא טָמֵא יִקָּרֵא. רֶמֶז לַדָּבָר ט׳ מִן טָמֵא, רֶמֶז לִשְׁפִיכוּת דַּם הַנּוֹלָד לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים, כִּי מִטַּעַם זֶה הָיוּ עָרֵי מִקְלָט שִׁשָּׁה, וּכְתִיב (דברים יט ט): ״וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים״, בֵּין הַכֹּל תֵּשַׁע לֹא יוֹתֵר מִן הַטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר. מ׳ מִן טָמֵא, רֶמֶז לְגִלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁכֵּן הָיוּ מֵי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל שֶׁהִטְרִיחוּ לְיוֹצְרָם לָצוּר צוּרַת מַמְזֵרִים בְּאַרְבָּעִים יְמֵי יְצִירַת הַוָּלָד. א׳ מִן טָמֵא, רֶמֶז לַעֲבוֹדָה זָרָה הַנּוֹגֵעַ בְּאַחְדוּת ה׳ יִתְבָּרַךְ הָרָמוּז בָּאָלֶ״ף. וְעַל כֵּן קָרָא דָּוִד הַמֶּלֶךְ לְיֵצֶר הָרַע טָמֵא (סוכה נב.), לְפִי שֶׁהִכְשִׁילוֹ בִּשְׁלָשְׁתָּן גִּלּוּי עֲרָיוֹת בְּבַת שֶׁבַע, שְׁפִיכוּת דָּמִים בְּאוּרִיָּה הַחִתִּי, עֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ (בסנהדרין קז.) מִן פָּסוּק ״וַיְהִי דָוִד בָּא עַד הָרֹאשׁ״ (שמואל ב׳ טו לב), בִּקֵּשׁ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה כו׳. וְיֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן טֻמְאָה כִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה כְּנִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל כב): ״תִּזְרֵם כְּמוֹ דָּוָה״. עַל כֵּן רָמַז בְּהַרְחָקַת שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים אֵלּוּ לְהַרְחָקַת שְׁלֹשָׁה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת אֵלּוּ הַמְסַבְּבִים סִלּוּק הַשְּׁכִינָה. וְסָמַךְ לְפָרָשָׁה זוֹ ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם״, לְהוֹרוֹת שֶׁהַרְחָקַת הַטְּמֵאִים הוּא גַּם כֵּן בַּעֲבוּר חֶטְאָם כָּאָמוּר.

לדעתי על זה יוד דרכים אופן הראשון על דרך (תהלים קיח) ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה' האי קרא לאו רישא סיפא שפתח ביחיד וסיים כרבים ע"ד מ"ש במס' ברכות לעולם ישכים אדם להיות מי' הראשונים בבי' הכנס' נוטל שכר כולם ס"ד אלא כנגד כולם וקשה הל"ל בקיצור כנגד כולם אלא תרווייהו איתנייהו אלו יוד צינורות נעשו צינור לכל הבאים אחריהם והם נוטלין מתחלה שכר כולם ומחלקין אח"כ שכר לכל א' לפום דרגו וז"ש טיול בג"ע שכ"א נעשה צינור לעילא להוריד שפע לחבירו ומקבלין דין מן דין בהשתלשלות עילה ועלול ועל אותו הטיול אמר הקב"ה לירבעם חזור בך והשיב מי בראש ר"ל מי מתחלה לקבל השפע אמר הקב"ה בן ישי בראש אמר א"ה לא בעינא וע"ז אמר דוד (תהלים קיו) אתהלך לפני ה' בארצות החיים ר"ל שהוא יטייל בג"ע כמ"ש (ויקרא כו) והתהלכתי בתוככם תוך ממש כי חוט של א"ס ב"ה ממש הוא יהי' לע"ל בראש ז"ש לפני ה' (שמואל ב טו) ויהי דוד בא עד הראש ועליה אתמר לע"ל תשיתמו לראש גוים כי תקדמנו ברכות טוב שהוא מוקדם לברכה ולשפע והוא יהי' ראש וכשחטא אמר (תהלים לח) עונותי עברו ראשי שמצד הדין הוא הראש רק עתה גברו למעל' ראש ומעכבין השפע ע"כ התחיל דוד ספרו באשרי שהוא בהיפך אתוון רישא דכל ראשין כדאיתא כי אויביך יהמיון ומשנאך נשאו ראש לזה אמר ברוך הבא לשון יחיד כי אותו היחיד נעשה צינור לקבל אח"כ מחלק אותו הא' לאחרים ז"ש לרעות בגנים לשון רבים כמ"ש באידרא האזינו שפתח ר' שמעון בה' תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו ז"ש אגרא דבי הלולא מילי כמבואר בזוהר רות בעובדי דרב חסדא דשמעו מלאכים שאמרו באו ונשמע הלולא שבאותו יום פטירה כל העולמות עוסקין באותן חדושין שחידש בזה העולם וכל נשמות צדיקים באים ומתעסקין בו ז"ש (משלי לא) עוז והדר לבושה שמתלבשת הנשמה באותן חדושין ותשחק ליום אחרון יום המות אז פיה פתחה בחכמה ודורשת לפני הנשמות ומלאכים ז"ש בה' תתהלל לשון הלולא שלו גם ישמעו אז ענוים וישמחו ז"ש ברוך הבא בש"ם ר"ת "בישיבה "של "מעלה השכינ' למעלה אז באו כל כתות הצדיקים לקבלו וכל קרוביו ז"ש ברכנוכם לשון רבים על כל הכתות היושבים בבית ה' ז"ש דודי ירד לגנו שהקב"ה בעצמו בא לערוגת הבושם לקבל אולפן דצדיקיא ואז כל הצדיקים באים לפני ה' נעים ונדים (אסתר א) מחצר גינת ביתן המלך ז"ש "לרעות "בגנים "וללקוט "שושנים ר"ת לבוש כי אותן הדברים הם לבושי של צדיק ז"ש בגמרא ירושלמי: או י"ל ע"ד כל העולם ניזן בשביל חנינא בני וחנינא די לו בקב חרובין מע"ש (תהלים קיא) טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו ר"ל היראים די להם בטרף שהוא קב חרובין וכל העולם אוכלים בשבילו וזוכר הקב"ה לכל העולם בריתו או טרף שפע רצון שבא לעולם בא בשבילו ז"ש ברוך הבא בשם ה' ביחיד ואתם כולכם ברוכים בשבילו ז"ש דודי ירד לגנו להשפיע שפע רצון ובשביל גן א' הוא יורד למטה שהוא הצדיק ובשבילו יורד לרעות לכל גנים שבעולם וכמ"ש בסנהדרין משל כשהוא משקה לשדה אחד לכולם הוא משקה:

כא.
ומיבעי ליה לאיניש למיקבע דוכתא לצלותיה דא"ר חלבו אמ' רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו. וכשמת או' לו אי חסיד אי עניו תלמידו של אברהם אבינו. ואברהם גופיה מנלן דקבע לו מקום דכת' (בראשית י״ט:כ״ז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אל[א] תפלה שנ' (תהילים ק״ו:ל׳) ויעמד פנחס ויפלל: אמ' ר' חלבו אמ' רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת (נקרע) [נקרא] רשע. שנ' (שם יב) סביב רשעים יתהלכון (ו)א"ר אבא לא אמרן אלא דלא מהדר אפי לבי כנישתא אבל מהדר אפי לבי כנישתא לית לן בה. א"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן צריך אדם שיתפלל במקום המיוחד לתפלה מאי טעמ' אמ' קרא (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו' אמ' ר' חייא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל מנא הני מילי דכת' (שמואל ב ט״ו:ל״ב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם אשר השתחוה שם לא נאמר אלא אשר ישתחוה ר' יוסי ור' חלבו בשם ר' ברכיה מטו בה משום ר' אבודימי דמן חיפה צריך אדם להסב פניו אל הכותל ולהתפלל. מאי טעמ' דכת' (ישעיהו ל״ח:ב׳) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל (דאמ') [ואמר] רב יהודה אמ' [רב] ואיתימ' ר' יהושע בן לוי מניין לה[מ]תפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנ' ויסב חזקיהו פניו אל הקיר: אמ' ר' יצחק הרוצה שיתחכם ידרים ויתעשר יצפין. וסימנך שולחן בצפון ומנורה בדרום. א"ר יהושע בן לוי לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר. שנ' (משלי ג׳:ט״ז) אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. ומיבעי ליה לכווני (ד"א) [כרעיה] ושוינון כחדא כרעא לצלויי. דאמ' ר' יוסי בר חנינ' משום ר' אלעזר בן יעקב המתפלל צריך שיכוין רגליו זו אצל זו שנ' (יחזקאל א׳:ז׳) ורגליהם רגל ישרה. וכי מצלי אנפיה לארעא וליביה לרקיעא דא' ר' ישמעאל ב"ר יוסי [כך] אמ' אבא המתפלל צריך שיתן פניו למטה ועיניו למעלה כדי לקיים שני מקראות הללו (איכה ג׳:מ״א) נשא לבבינו אל כפים אל א' בשמים. ואו' (הושע ה׳:ט״ו) (את) [עד] אשר יאשמו ובקשו פני לכך מפסיע לפניו שלש פסיעות [ו]לאחריו דכת' ורגליהם רגל ישרה הרי שלש רגלים ושלש פסיעות קודם תפלה ואחר כך ישרה. מיישרין תפלתן וכן הוא אומר שאו מנחה ובואו לפניו. כלומר כשתתפללו לפניו עשו עצמכם כאדם המביא דורון למלך וכשהוא מגיע לפניו ממהר ומפסיע שלש פסיעות ואחר כך השתחוו לו במגן אברהם וכף רגליה[ם] ככף רגל עגל הרי שלש פסיעות לאחר תפלה מל(א)כי צבאות ידודון ידודון בהליכה ידודון בחזרה וכמה ג' פרסאות בהליכה כנגד מחנה ישראל וכנגדן אנו עושין ג' פסיעות בהליכה ובחזרה. ופותח בתפלה כדא' ר' יוחנן בתהיל' הוא או' (תהלים כא) י"י שפתי תפתח ולבסוף (שם יט) יהיו לרצון אמרי פי: תניא המתפלל צריך שיכוין לבו בכולן. [ואם אינו] יכול יכוון באחת מהן. ובעי בגמרא אהייא. אמ' רב ספרא משום חד דבי ר' באבות. והבא להרגיל עצמו תמיד שלא ישנה בכוונתה יסביר את לבו בכינוי תיבותיה ובפירוש מטבע שלה. כל שעה שאומ' בתפלה אז יצא ידי כולה מעין פתחה נוסדה אע"פ שהתיבות נראים של פרקים. (ועניין כולן) [ועניינין הרבה] על יסוד אחד הוקבעו ועניין אחד לכולנה. אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב. כדי להזכיר שמותן של אבות. דאמר מר מניין שאומרין אבות שנ' (תהלים נט) הבו לי"י בני אלים: