הֵשִׁיב֩ עָלֶ֨יךָ יְהוָ֜ה כֹּ֣ל ׀ דְּמֵ֣י בֵית־שָׁא֗וּל אֲשֶׁ֤ר מָלַ֙כְתָּ֙ תחתו [תַּחְתָּ֔יו] וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה בְּיַ֖ד אַבְשָׁל֣וֹם בְּנֶ֑ךָ וְהִנְּךָ֙ בְּרָ֣עָתֶ֔ךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ דָּמִ֖ים אָֽתָּה׃
אבן עזרא
ופי' אין לו דמים. אין על הורגו שפיכות דמים, ויש לתמוה מן המפרשים דמים חיים, אם כן מה הוא איש דמים (ש"ב טז ח) דמיו בו (ויקרא כ, ט):
אבן עזרא
וירף. דמים בלשון הקדש על ב' ענינים, האחד שפיכות דמים כמו "איש דמים אתה לי" (ש"ב טז ח), והמפרש שהוא חיים איננו לשון, והשני לשון רבים מדם ממש, כמו "בדמיך חיי" (יחז' טז ו), והנה אמרה בראותה שסר החולי ממשה אין אתה בני חתן דמים שהוא מענין הריגה, רק אתה חתן מתבוסס בדם המילה, ומולות שם דבר, והנה על לשון רבים בעבור דמים: