פרשנות מצטטת על שמואל ב טז:כ

כרתו עצה. לא מפיק ה"א והוא ל' עץ שאין לשון כריתה נופל על העצה ועצה האמור כאן ל' הרבה עצים כמו דגה ל' דגים הרבה:

(לח) אף מלת הבה שרשו "יהב", וחסרה היו"ד שהיא פ"א הפועל וה"א בסוף המלה, והוא על משקל הצווי ליחיד שישתנה ויאמר לרבים "הבו לכם עצה" (ש"ב טז כ) ולנקבה "הבי המטפחת" (רות ג טו):

(קמב) שרשו "יהב" והוא על משקל הצווי ליחיד שישתנה ויאמר לרבים "הבו לכם עצה" (ש"ב טז כ) ולנקבה "הבי המטפחת" (רות ג טו) ופעמים שלא ישתנה וישאר על מתכונתו גם לרבים כמו כאן, וכן הבה נלבנה לבנים (ברא' יא ג) ולנקבה "הבה נא אבוא אליך" (שם לח טז), ושמו המלה הזאת במקום מקור, או שם, כאלו אמר צריך הדבר הזה לתת בו עצה או עזר, והרגילו המלה על ענין הזמנה וזירוז אחד לחבירו על המעשה, ועיין בפי' הח' ז"ל (ברא' יא ג) ובביאורי שם: