פרשנות מצטטת על שמואל ב יג:כ

שוממה. במקצת ספרים חסר ובקצת מדוייקים מלא ואני יושב משומם בראותי רבוי החילופים שנפלו בספרים ורע עלי מאד המעשה כי בכל יום ויום הולכים ומתרבים והמדפיסים הולכים חשכים ואין נוגה להם ואין דורש ואין מבקש סיבת חילוף זה נולד ממה שנמצא במסורת שוממה ג' ובמקצתן שוממה ג' ב' חסר וא' מלא וסימן ותשב תמר ושממה (ש"ב יג) נתנני שממה כל היום איכה א' כי רבים בני שוממה ע"כ. ולא נתפרש איזהו המלא:

כאישון. הוא בת העין ובעבור קטנות צורת האיש הנראה בה קרוי אישון כמו האמינון אחיך (ש״ב יג) שבאה תוספות הנו״ן להקטינו ולהשפילו:

ישבה הארץ תוהא ובוהא. פי' שוממה ומתאבלת וכמ"ש שמואל ב' י"ג. ותשב תמר ושוממה. ועל שמתחלה היה לה כח העליונים והשמים אורה ושמחה תמידית וכשניטל הימנה שמחה זו נתחדש בה כח השממון התוהו והבוהו וזה דווקא אצל הארץ. וע"כ לא כתוב בהם בריאה לרמוז על שממון של צער:

וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן. לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן, כְּלוֹמַר מַה צֹּרֶךְ בָּזֶה, אֵינוֹ אֶלָּא נְחַשׁ נְחשֶׁת.

ישתומם. לשון אוטם ותמהון כמו ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם (יחזקאל ג׳:ט״ו) ותשב תמר ושוממה (שמואל ב י״ג:כ׳):