פרשנות מצטטת על שמואל ב יג:כט

כלאי בהמה אסורים זה עם זה. כגון הנולדים מן הסוס שאביהן חמור עם הנולדים מן החמור שאביהן סוס. ומתניתין אתיא כמ״ד אין חוששין לזרע האב, דלמ״ד חוששין כל מיני פרדות א׳ הן ומותרים זה בזה. ובירושלמי רצו להוכיח שאסור לרכוב על פרדה מקל וחומר, ומה אם בבגדים שאתה מותר ללבוש זה על גבי זה אתה אסור בתערובתן בהמה שאתה אסור להנהיג זו עם זו לא כל שכן שאתה אסור בתערובתה, ומקשינן והכתיב (שמואל ב י״ג:כ״ט) וירכבו איש על פרדו וינוסו, אצל בני דוד כשנהרג אמנון, ומשנינן אין למדין מן המלכות. תו מקשינן והא כתיב (מלכים א א׳:ל״ג) והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי, ומשנינן ההיא בריה מששת ימי בראשית הויא. ומיהו חזינא להו לרבנן קשישי קמאי דקמן שרוכבין לפניהם על פרדות ואין מוחה בדבר, אלא שמזהירים שלא להנהיג יחד שתי פרדות דשמא אחת מהן נולדה מחמור ואביה סוס, והאחרת מסוס ואביה חמור:

ירושלמי (הל"ב) איסי בן עקביא אומר אסור לרכוב על גבי פרדה מקל וחומר ומה אם בבגדים שאתה מותר ללבוש זה על גבי זר אתה אוסר בתערובתן בהמה שאתה אסור להנהיג זה עם זה לא כל שכן שאתה אסור לרכוב עליה והכתיב (שמואל ב י״ג:כ״ט) וירכבו איש על פרדו וינוסו אין למדים מן המלכות והכתיב (מלכים א א׳:ל״ג) והרכבתם את שלמה בני על הפרדה בריה היתה מששת ימי בראשית ובתוספתא (פרק ד') קתני אמר להן אין משיבין מן התקוע אמרו לו והכתיב ויעש הישר בעיני ה' ולא סר מכל אשר צוהו. פי' תקוע תוקע עצמו לדבר הלכה ובתחלה השיב כן וכשהקשו ויעש הישר השיב להם בריה היתה:

16. והרכבתם את שלמה בני וכו'. הראשונים הנ"ל, תשב"ץ ח"ב סי' ד', ג' סע"ד, בשם התוספתא. ובירושלמי וכן במדרש תנאים הנ"ל: אמ' לו (בירושלמי ליתא) והא כתיב (ש"ב י"ג, כ"ט) וירכבו איש על פרדו וינוסו. אמ' להם ("אמ' להם" ליתא בירושלמי) אין למדין מן המלכות. אמ' לו ומה אתה מקיים (בירושלמי: והא כתיב, ואין שם "אמ' לו") והרכבתם את שלמה בני וכו'. ובילקוט מלכים רמז קס"ח הנ"ל בחר כאן בנוסח הירושלמי והשמיט את נוסח התוספתא.