פרשנות מצטטת על שמואל ב יט:כט

וְדִבְרֵי שְׁמוּאֵל תְּמוּהִים מְאֹד, לְפָרֵשׁ פָּסוּק זֶה עַל הַמַּלְוֶה לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ כְּאִלּוּ כָּל הַתּוֹכָחוֹת לֹא יַחֲזִירוּהוּ לְמוּטָב כִּי אִם צָרָה זוֹ שֶׁיַּלְוֶה לוֹ בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ וְלֹא קֹדֶם לָכֵן, וּכְאִלּוּ זֶה מְחַיֵּב לוֹ לֵאמֹר ״בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה״, וִיהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עַל יִשְׂרָאֵל צָרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, וְאֵיךְ תִּכְלוֹל הַפָּרָשָׁה תּוֹךְ עֳנָשִׁים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים עִנְיַן הַמַּלְוֶה לֶעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ? זֶה הַדָּבָר שֶׁיְּמָאֵן הַשֵּׂכֶל לְקַבְּלוֹ כְּלָל. וְעוֹד צָרִיךְ יִשּׁוּב הַדָּבָר שֶׁנִּתְקַשּׁוּ בּוֹ הַמְפָרְשִׁים, כִּי מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא״, הֲלֹא עִקַּר עֲבוֹדָה זָרָה בַּלֵּב הוּא, כִּי כָּל דָּבָר הַתָּלוּי בֶּאֱמוּנָה שָׁרְשׁוֹ וּמְקוֹרוֹ בַּלֵּב, כִּי מִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה (יחזקאל יד ה): ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״, וְזֶה שֶׁאָמַר ״הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי״ הוֹדָה בְּפֶה מָלֵא כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וְכָפַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּמַה יֵּשׁ לוֹ עוֹד צְדָקָה לִזְעֹק פְּנֵי הַמֶּלֶךְ ה׳(שמואל ב׳ יט כט), וְאֵיךְ כָּפַל עָנְשׁוֹ אַחַר הַוִּדּוּי וְאָמַר: ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר״? וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֶסְתֵּר זֶה הוּא שֶׁיַּסְתִּיר פָּנָיו עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה, וְ״כִי פָנָה״ לְשׁוֹן אַף עַל פִּי, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ מִן רָעָה גְּדוֹלָה זוֹ יַסְתִּיר ה׳ פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סו יח): ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ה׳״.