פרשנות מצטטת על שמואל ב כא:ו

והוקע אותם - החוטאים כמו: והוקענום בגבעת שאול, לשון תלייה והריגה.

והוקע אותם. מהו הוקעה – תליה, דכתיב (שמואל ב כ״א:ו׳) והוקענום לה׳ בגבעת שאול, וכתיב (שם) ותקח רצפה בת איה ותטהו לה אל הצור בתחלת קציר ^ור"ל שהיא היתה יושבת ומשגחת תמיד שלא יאכלום עופות השמים בתליתם, ולמען שלא ירדו עליה גשמים בשבתה תמיד בעת קציר, מספר הכתוב שהטתה השק אל הצור ותתכס בו, ורואים אנו מזה שהיו תלוים וכתיב לשון והוקענום. והנה באמת בלאו דרשה זו אפשר לומר דהוקעה דכתיב כאן היא תליה, יען כי חטאם היה שנצמדו לבעל פעור, ועובד עבודת כוכבים בסקילה, וקיי"ל כל הנסקלין נתלין [ע' סנהדרין מ"ה א']. .
(סנהדרין ל"ד ב׳)

והוקע, לשון תלייה, כמו שמצינו בבני שאול והוקענום לה' (ש"ב כ"א ו'), ושם תליה, מפורשת:

והוקע. הִיא תְלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּבְנֵי שָׁאוּל "וְהוֹקַעֲנוּם לַה'" (שמואל ב כ״א:ו׳) וְשָׁם תְּלִיָּה מְפֹרֶשֶׁת (סנהדרין ל"ד); עֲ"זָ בִּסְקִילָה וְכָל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין (סנהדרין מ"ה):

קעקע. לְשׁוֹן וְהוֹקַע אוֹתָם (במדבר כ"ה), וְהוֹקַעְנוּם (שמואל ב כ"א), תּוֹחֲבִין עֵץ בָּאָרֶץ וְתוֹלִין אוֹתָם עֲלֵיהֶם, וְנִמְצְאוּ מְחֻקִּין וּתְחוּבִין בַּקַּרְקַע, פורפו"ינט בְּלַעַז: