פרשנות מצטטת על שמואל ב כא:ו

ינתן־[יֻתַּן־] לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה (ס) וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן׃

רשב"ם

והוקע אותם - החוטאים כמו: והוקענום בגבעת שאול, לשון תלייה והריגה.
שאל רבBookmarkShareCopy

תורה תמימה

והוקע אותם. מהו הוקעה – תליה, דכתיב (שמואל ב כ״א:ו׳) והוקענום לה׳ בגבעת שאול, וכתיב (שם) ותקח רצפה בת איה ותטהו לה אל הצור בתחלת קציר ור"ל שהיא היתה יושבת ומשגחת תמיד שלא יאכלום עופות השמים בתליתם, ולמען שלא ירדו עליה גשמים בשבתה תמיד בעת קציר, מספר הכתוב שהטתה השק אל הצור ותתכס בו, ורואים אנו מזה שהיו תלוים וכתיב לשון והוקענום. והנה באמת בלאו דרשה זו אפשר לומר דהוקעה דכתיב כאן היא תליה, יען כי חטאם היה שנצמדו לבעל פעור, ועובד עבודת כוכבים בסקילה, וקיי"ל כל הנסקלין נתלין [ע' סנהדרין מ"ה א']. .
(סנהדרין ל"ד ב׳)
שאל רבBookmarkShareCopy

ביאור יש"ר

והוקע, לשון תלייה, כמו שמצינו בבני שאול והוקענום לה' (ש"ב כ"א ו'), ושם תליה, מפורשת:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

והוקע. הִיא תְלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּבְנֵי שָׁאוּל "וְהוֹקַעֲנוּם לַה'" (שמואל ב כ״א:ו׳) וְשָׁם תְּלִיָּה מְפֹרֶשֶׁת (סנהדרין ל"ד); עֲ"זָ בִּסְקִילָה וְכָל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין (סנהדרין מ"ה):
שאל רבBookmarkShareCopy

שערי תורת ארץ ישראל

זמין למנויי פרימיום בלבד

רש"י

קעקע. לְשׁוֹן וְהוֹקַע אוֹתָם (במדבר כ"ה), וְהוֹקַעְנוּם (שמואל ב כ"א), תּוֹחֲבִין עֵץ בָּאָרֶץ וְתוֹלִין אוֹתָם עֲלֵיהֶם, וְנִמְצְאוּ מְחֻקִּין וּתְחוּבִין בַּקַּרְקַע, פורפו"ינט בְּלַעַז:
שאל רבBookmarkShareCopy