פרשנות מצטטת על שמואל ב כא:טו

ויהי אחרי כן ותעמוד מלחמה בגזר. מה שמחוסר כאן בזו הפרשה כתוב בשמואל (ב' כ"א) ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את הפלשתים ואף זה משום כבודו של דוד לא נכתבה כאן שהרי כתיב שם ויעף דוד וכתיב (שם) וישבי בנוב אשר בילידי הרפא עד והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד ולולי שעזרו אבישי בן צרויה היה נופל בידו של ישבי ולפי אותו גנאי לא כתבו כאן:

י"ג מלחמות וכו'. א' ש"א י"ז מלחמת גלית הפלשתי ב' שם י"ח כ"ז ויך בפלשתים מאתים איש וזה לצורך עצמו ג' שם פסוק ל' ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול. ד' ש"א י"ט פסוק ח'. ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד הלחם בפלשתים. ה' שם כ"ג פסוק ה' וילך דוד ואנשיו קעילה ו' שם כ"ז פסוק ח' ויפשטו אל הגשורי והגריזי ז' שם למ"ד מלחמת צקלג שתים אלו לצורך עצמו ח' ש"ב ה' ו' וילכוד את מצודת ציון ט' שם ה' כ' ויבא דוד בבעל פרצים יו"ד שם פסוק כ"ה ויך את פלשתים מגבע עד בואך גזר ויתכן דגם שתים אלו לצורך עצמו כמ"ש לבקש את דוד אותו לבדו י"א ש"ב ח' א' ויך את פלשתים י"ב שם פסוק ב' ויך את מואב י"ג שם פסוק ג' ויך את הדדעזר י"ד שם ויך דוד בארם ט"ו שם פסוק י"ד וישם באדום נציבים וגו' ט"ז ש"ב י"א פסוק י"ח ויהרוג דוד מארם וגו' י"ז ש"ב י"ב פסוק כ"ט וילחם ברבה וילכדה י"ח ש"ב כ"א ט"ו וישבו בנוב. והחמשה של צורך עצמו א' מלחמת מאתים ערלות ב' מלחמות הגשורי והגריזי ג' מלחמת צקלג ד' מלחמת בעל פרצים ה' מלחמת ראשי הבכאים:

נקם ינקם. אין להעלות על הדעת שתצוה התורה להתנהג במדת הנקימה עד שיומת האדון בדרך נקמה הנעשה באף וחימה וכמו שרגילים לתרגמו (עם זאָלל געראֶכט ווערדען), חלילה מן התורה לצוות על מדה מגונה שהזהירה עלי' לא תקום, אבל טעם נקם ינוקם, ישולם כמדתו, יומת כאשר המית. ומבואר היטב בהאזינו בלי נקם ישלם, ושפיר ת"א ויב"ע אתדנא יתדן, ולרבותינו (סנהדרין נ"ב) מדכתיב חרב נקמת הוי אומר נקימה זו סייף. ובפי"א דכלים מ"ח חשיב ניקון לכלי מלחמה, והוא ההפך ממשקל קינו (ש"ב כ"א ט"ו) דתרגום קינו סופיני', לשון סייף, והערוך הביאו בערך נקן, והארמי מחליף תמיד מ"ם העברי בנו"ן, ידים ידין רגלים רגלין, ככה נקם ונקן שוים. ולפי"ז אינו רחוק כ"כ להבין בלשון נקם ינקם מיתת סייף: