פרשנות מצטטת על שמואל ב כא:יז

דרך א' - למנצח, מקישור דברי המזמור ועניניו מורה שנוסד על מלחמה שהיה לו לדוד עם איזה עם רחוק מירושלים והיה שם בסכנה וכשבא השמועה לציון התפללו שם עליו וגם שלחו חיל לעזרתו אולם בעת הלכו החיל נודע להם כי דוד נושע עפ"י נס, ובבוא החיל לשם נצחו שלא ע"י מלחמה רק בשם ה', וכמדומה שהיה זה במלחמת פלשתים (שמואל ב כ״א:י״ז) שיעף דוד, וישבי בנוב אמר להכותו, ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי, אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא עוד עמנו למלחמה (שם ט"ו י"ח), ושם מבואר שהיה להם אח"כ עוד מלחמות בנוב אשר נצחו, ויתר ענין מלחמה הזאת בארו חז"ל (סנהדרין דף צ"ה) שהיה דוד אז בסכנה גדולה, ומזמור זה נחלק לג' חלקים, (חלק א') התפלה שהתפללו אז על דוד (ב'-ד'), (חלק ב') מענה עדת המשוררים עת שמעו שנמלט דוד מן הסכנה (ד' ז'), (חלק ג') מענה ראש המשוררים על מה שנצחו החיל אח"כ את המלחמה שלא נצחו בחרב ובחנית רק בשם ה' (ז' י'):

למנצח על אילת השחר. יש מפרשים שהוא שם לאחד מכלי הניגון קולו ערב מאד מתחיל נמוך והקול עולה מעט מעט כתוספת האור אחר השחר מעט מעט. ורבותי׳ אמרו לכוכב השחר אילתא וכן הלועזות לועזין אותו אישטילא מטינל. וי״מ אותו על כנסת ישראל וקראה אילת כמו שהמשילם בשיר השירים בצבאות או באילות השדה וכן שקראה שם הנשקפה כמו שחר (ו י). וכוונת המזמור קצת רבותי׳ ע״ה פירשוהו נבואה על אסתר ועל ישראל שהיו באותו זמן בגלות בבל וי״מ אותו על דוד עצמו בעודנו בורח מפני אויביו או איפשר שאמרו בהלחמו עם פלשתים וישבי בנוב חשב להכות את דוד ויעזור לו אבישי ונאמ׳ שם אז נשבעו אנשי דוד לאמור לא תצא עוד אתנו למלחמה (ש״ב כא) נראה שהיה אז בפחד בסכנה גדולה כפשע בינו ובין המות ואז אמר זה המזמור. ועקר הדברים שהוא נאמ׳ בנבואה על זה הגלות הארוך ואמ׳ לשון יחיד על העם שהוא כאיש א׳ בגלות ותחת היותם אילת השחר הם בו כחשכה גדולה. ואתה תמשיך ענין המזמור לכל ענין שתרצה אלא שבכללו הוא נמשך יותר יפה לכל זה הגלות.

אתה תרעה את עמי. על זה אמר דוד ה' רועי לא אחסר (תהילים כ״ג:א׳) אתה אומר לי אתה תרעה מה אני יכול לרעות אין הדבר תלוי בי אלא ה' רועי לא אחסר וגם אני לא אחסר לכם ודוגמא בשמואל (ב' כ"א) אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו במלחמה ולא תכבה את נר ישראל אמר להם דוד כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי (שם כ"ב):