וַיְחָרֵ֖ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֙הוּ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן בֶּן־שמעי [שִׁמְעָ֖ה] אֲחִ֥י דָוִֽד׃
אביגדור שנאן
כיצד יש להגות את השמות: יונתן או שמא יהונתן? יורם או שמא יהורם? יונדב או יהונדב? יהושע או ישוע (עזרא ב, ב ועוד)? יוסף או יהוסף (תהילים פא, ו)? מתברר שבספרות המקראית מתחלפות שתי הצורות זו בזו באופן חופשי. את המעשה הנורא בתמר ביצע אמנון על פי עצת רעהו, הקרוי באותו פרק יונדב ויהונדב גם יחד (שמואל ב יג). מלך ישראל קרוי לעיתים יורם ולעיתים יהורם, והוא הדין בבנו של שאול. בספר שמואל הוא נזכר ב־25 פסוקים כ"יונתן" ו־59 פעמים כ"יהונתן". אך אין הוא האדם היחיד הקרוי בשמות אלה. המקרא מכיר גם את "יהונתן בן גרשום בן מנשה" (שופטים יח, ל), מי שהקים את פולחן העגלים בדן שבצפון הארץ, וכן אחיין מאחייני דוד שנשא אותו שם (שמואל ב כא, כא) ודמויות נוספות מתקופת שיבת ציון. ואילו "יונתן" ידוע כשמו של בן אביתר הכהן, מידידי דוד המלך, וכן נקראו בשם זה אנשים שונים בתקופת שיבת ציון. שם זה הוא שם תיאופורי, היינו שם הכולל בתוכו מרכיב משם האלוהים, ופירושו: ה' נתן, ה' העניק (והשוו על השם "ישמעאל" לעיל ד, ו). מטיבן של הקידומות "יהוֹ־" בראש שמות שהן מתכווצות בשטף הדיבור ונעשות ל"יוֹ", וכך הפכו יהונתן ליונתן, יהורם ליורם וכן שאר השמות.